נהג מונית שרכבו נגנב כששהה מחוץ למונית לצורך סיוע לנוסעת אינו זכאי לכיסוי ביטוחי

1.      1.      עניינה של התובענה שלפנינו, תשלום תגמולי ביטוח עבור מונית מס' רישוי 25-130-60 (להלן: " המונית"), שהייתה מבוטחת על ידי הנתבעת בפוליסה לביטוח כלי רכב מסוג מקיף שמספרה 80078277/04 (להלן: "הפוליסה"), ואשר נגנבה ביום 23.12.04.

טענות התובע

2.      2.      לטענת התובע בכתב התביעה, ביום 23.12.04 הסיע מפעיל המונית מטעמו, מר יוסף פירו, אחיו של התובע (להלן: "הנהג") נוסעת מבוגרת בכיוון הגבעה הצרפתית בירושלים, וכאשר יצא הנהג מהמונית על מנת להוציא את חפציה של הנוסעת מתא המטען של המונית - נגנבה המונית.

התובע טוען בסעיף 7 לכתב התביעה, כי בעת שעסק הנהג בהוצאת החפצים והנחתם על המדרכה הסמוכה, הגיחו לפתע שני אנשים שזהותם אינה ידועה לנהג, התפרצו למונית ונמלטו מן המקום כשהם נוהגים במונית. הנהג החל לדלוק בריצה אחר המונית בניסיון לעוצרה, אך זו חמקה ונעלמה ולא נמצאה עד ליום הגשת התביעה (22.5.05). הנהג יידע את התובע ואת הנתבעת, ואף הוגשה תלונה למשטרה. האירוע נחקר ע"י חוקר מטעם הנתבעת, אך הנתבעת ויתרה על תצהירו של החוקר (פרוטוקול עמ' 15 שורה 7).

3.      3.      התובע טוען, בסעיפים 10 עד 16 לכתב התביעה, כי למרות תנאי הפוליסה ובניגוד לכל דין ובייחוד בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח (להלן: "המפקח"), נמנעה הנתבעת מלשלם לתובע את תגמולי הביטוח בטענה שלא קוימו תנאי הפוליסה באשר למיגון המונית, שכן המפתחות הושארו בפנים בעת היציאה מהמונית.

לטענתו, קיים כיסוי ביטוחי לאירוע הואיל ובהסכמתה של הנתבעת לבטח את המונית ובגביית הפרמיה המוגדלת לשם כך, הסכימה מכללא כי בהיות הרכב מונית - נדרש הנוהג בה לצאת מידי פעם כשהוא עומד בסמוך למונית ושומר על קשר עין עמה, על מנת לסייע לנוסעים, והדבר נחשב כאילו המונית מאויישת. במילים אחרות, לטענת התובע, הנתבעת הסכימה לבטח גם את מקרה הביטוח נשוא התביעה, ובכל אופן מעולם לא הוסבר ו/או נאמר לתובע כי כתנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי, קיימת הדרישה שפורטה בפוליסה.

4.      4.      עוד טוען התובע, כי הנתבעת לא הייתה רשאית לכלול בפוליסה את ההחרגה נשוא המחלוקת, לפיה אם נהג נמצא סמוך למונית ייחשב הרכב "ללא נהג". לטענתו, על המונית חלה הפוליסה התקנית לפי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986 (להלן -"הפוליסה התקנית"), ולפיכך חלות הנחיות המפקח, לפיהן המונית נחשבת במקרה כזה כ"מאויישת".

5.      5.      לעניין גובה הנזק, טוען התובע כי הוא זכאי לתגמולי ביטוח עבור שווי המונית והתוספות, וכן לפיצוי בשל אובדן הכנסה עקב המניעה לרכוש מונית חדשה.

טענות הנתבעת

6.      6.      לטענת הנתבעת, בסיכומיו של התובע בוצעה הרחבת חזית אסורה לענין השאלות האם הודע והוסבר לתובע אודות ההחרגה נשוא המחלוקת מהפוליסה, האם רשאית הייתה הנתבעת לכלול בפוליסה את ההחרגה האמורה בניגוד להנחיות המפקח לענין "איוש" רכב, והאם חלה במקרה דנן הפוליסה התקנית.

מעבר לטענה ששאלת תחולתה של הפוליסה התקנית במקרה דנן מהווה הרחבת חזית - טוענת הנתבעת כי גם לגופו של ענין לא חלה הפוליסה התקנית על מונית, ולא חלות הנחיות המפקח לענין "איוש" הרכב ככל שמדובר במונית.

7.      7.      לגופה של התביעה טוענת הנתבעת, כי הואיל והנהג הפקיר את מפתחות המונית והותיר אותם בתוך מתג ההתנעה, והמנוע אף נותר פועל - כנגזרת מכך, הופרו תנאי הפוליסה ולכן דין התביעה להידחות.

תנאי מוקדם בפוליסה אוסר על הותרת המפתחות ברכב ("בשום מקרה"), ומחייב את הפעלת מערכות המיגון כל עת שהרכב ללא נהג. הנהג הפר את תנאי הפוליסה ולכן אינו זכאי לכיסוי הביטוחי.

8.      8.      עוד טוענת הנתבעת, כי לא הוכח במקרה דנן "מקרה הביטוח", ולחלופין, הנתבעת הוכיחה תוך הטיית מאזן ההסתברות כי הנסיבות להן טוען התובע אינן מתיישבות עם תיאור האירוע.

לחלופין, טוענת הנתבעת כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת חוזית בשיעור ניכר.

9.      9.      מתוך זהירות טוענת הנתבעת טענה נוספת לפיה התובע לא הוכיח את נזקיו, ולחלופין, יש לנכות מהם סכומים על דרך האומדנא ולקזז את שיעור הרשלנות התורמת ואת ההשתתפות העצמית.

דיון

10.  10.  השאלה העיקרית שעומדת בפנינו במקרה דנן, שממנה נגזרות למעשה כל השאלות האחרות, היא: האם התקיימו תנאי הפוליסה במקרה נשוא התביעה, שבו הרכב המבוטח הוא מונית.

תנאי הפוליסה