נדל נ' אלמוג

החלטה

מאשרת.

ניתנה והודעה היום י"א סיון תש"ע, 24/05/2010 במעמד הנוכחים.

יפעת ביטון אונגר, רשמת

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר שמשך הנתבע בסך של 14,000 ₪.

אין מחלוקת שהשטר נמשך ונמסר לצד ג' היא הגב' מיכל רוייטמן, בהתאם לבקשתה, כאשר כנגד השטר קיבל הנתבע ממנה שיקים כמפורט בסע' 5 לבקשה (העתקיהם צורפו כנספח ג' לבקשה).

מטרת העיסקה עם הגב' רוייטמן היתה, כך לדברי הנתבע, לסייע לה בגיוס כספים לצרכים רפואיים, כאשר הכספים יוחזרו לנתבע מהגב' רוייטמן באמצעות פרעון השיקים שמסרה לו כנגד השטר שנתן לה.

אין מחלוקת שהתובע אוחז בשיק והוא אף רשום בו כנפרע.

אין מחלוקת שהשטר אינו נושא כל הערת הגבלה.

הטענה של הנתבע היא כי לא קיבל כל תמורה בעד השטר משום שהשיקים שקיבל מהגב' רוייטמן חוללו. הגב' רוייטמן לא שילמה לו בעד השיקים שנתנה, עד כדי כך שנאלץ לנקוט הליכי הוצל"פ כנגדה, ברם טרם גבה דבר.

טענה נוספת של הנתבע מופנית כלפי התובע, משום שלטענת הנתבע התובע אינו אוחז כשורה משום שעסק בהלוואות חוץ בנקאיות, שלא כדין ואף את תביעתו דנא הגיש שלא על פי הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

בחקירתו הנגדית, הקצרה יש לציין, השיב הנתבע כי נודע לו על כך שהשיקים של הגב' רוייטמן מחוללים כבר בחודש יוני 2009, כאשר אין חולק שמועדי הפרעון של השיקים שנמסרו לו, היו לחודש יולי 2009. באותה מידה יש לציין כי מועד הפרעון בשטר נשוא הביצוע, הוא 23.07.2009, משמע מספר ימים לאחר המועד שבו היו עתידים השיקים של הגב' רוייטמן להפרע.

בחנתי את טענות המבקש ואת האמור בחקירתו הנגדית.

אני סבורה, במלוא הכבוד, כי דין הבקשה להדחות.

סע' 27 לפקודת השטרות קובע שמיטיב בשטר הוא אדם שחתם עליו כמושך ולא שקיבל בעדו ערך ועל מנת להשאיל את שמו לאדם אחר וחבותו על פי השטר, חלה כלפי אוחז בעד ערך מבלי קשר לשאלה אם האוחז ידע או לא ידע בעת שנטל את השטר שהמושך הוא מיטיב בלבד.

בנסיבות כפי העולות מתצהירו של הנתבע, הרי כוונתו היתה לסייע לגב' רוייטמן במסירת שיק משלו לידיה על מנת שתעשה בו שימוש לתשלום, כאשר למעשה בפועל לא קיבל בעת שמשך את השיק, ערך.

יחד עם זאת, בד בבד עם מסירת השיק קיבל מגב' רוייטמן ערך עתידי, בדמות השיקים שמסרה לו לפרעון במועד דחוי.

לפי הפסיקה החלה על מהלך דברים מסוג זה, קבלת שיקים נגדיים בתמורה לשטר, מהווה תמורה לכל דבר ועניין, גם אם מדובר בפרעון עתידי וגם אם בסופו של יום השיקים המהווים את התמורה, אינם נפרעים.

אשר על כן, מכאן או מכאן, אין לקבל את טענת הנתבע שלא קיבל תמורה וגם אם היתה מתקבלת טענתו זו (בשל כך שהערך הוא דחוי), הרי שלא עומדת לו הגנה כנגד התובע דנא מפאת שהוא נחשב ומוחזק כמי שאוחז בעד ערך.

אוסיף ואומר כי לא נמסרו בתצהירו של הנתבע עובדות של ממש שיש בהן לבסס טענה לאי מתן ערך על ידי התובע. ההפך הוא הנכון, הנתבע טוען שהתובע נתן תמורה בעד השיק בדמות הלוואה חוץ בנקאית, כאשר הנתבע אף לא מצהיר על העובדות הספציפיות שבהתבסס עליהן הוא טוען כי העסקה בין התובע לבין גב' רוייטמן היא עיסקה של הלוואה חוץ בנקאית.