נדחתה תובענה ייצוגית שהגיש מועדון חתירה באזור נחל הקישון להפסקת זיהום הנחל

פסק דין (מתוקן)

נתוני רקע:

1. לפני מספר בקשות לדחיית התובענה ו/או למחיקתה על הסף. בתיק זה נתבעו ארבע נתבעות והוגשו הודעות כנגד 24 צדדים שלישיים. הבקשה הוגשה זה מכבר אולם בשל דיונים בתיק מקביל מבחינת הנושא- לא מבחינת הצדדים שהתנהל בבית משפט המחוזי בחיפה שעוד ניגע בו בהמשך, היתה הבנה בין הצדדים כי באם יגיעו להסדר שם עשויים להגיע להסדר דומה גם כאן. במסגרת אותו הליך היתה הסכמה בין הצדדים (שם) לפיקוח על תהליך הזרמת השפכים כאשר לא היתה מחלוקת כי המפעלים השקיעו סכומים גדולים בשינוי תהליכי הייצור, כדי לעמוד בתקנים המחמירים שנקבעו ע"י הרשויות והמדינה. ואומנם במשך תקופה ארוכה, הצדדים ניהלו הליכי פשרה ואף נשקלה אפשרות של הקמת קרן לאיכות הסביבה בשיתוף הנתבעים והתובע שמטרתה פיצוי אנשים שנפגעו מנחל הקישון ובכלל זה התובע (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 10.10.04).

התיק שבפני "הוקפא" למעשה תקופה ארוכה אולם משלא הגיעו הצדדים להסדר, לא היה מנוס מאשר דיון בבקשות לסילוק על הסף. לצורך האמור נחקרו, בהסכמה, חלק מהמצהירים בבקשות שבפני ובהחלטה מיום 8.3.05 הוחלט כי המבקשים בבקשות הסילוק על הסף וביתר הבקשות יסכמו את טענותיהם בקצרה ותינתן החלטה מאוחדת ומרוכזת בבקשות אלו. הצדדים הגישו את סיכומיהם וכן את סיכומי התשובה ולאחר מכן החלה מסכת של בקשות לתיקון פרוטוקול, השלמת טיעונים, סיכומי תגובה והוספת אסמכתאות והתנגדויות לבקשות אלה אחרון הסיכומים הוגש בתיק זה ביום 29.11.06 (מטעם מדינת ישראל - צד שלישי 24), דבר שאילץ דחיה של מועדים למתן החלטה ולא איפשר מתן ההחלטה מוקדם יותר (ראו החלטות מיום  22.10.06  ומיום 2.1.07). התיק הובא בפני ועת להכריע במחלוקות בשאלות המקדמיות שעוררו הנתבעות והצדדים השלישיים.

אציין כי לנוכח ריבוי בעלי הדין והסירבול הנובע מכך, יש בכוונתי להעתר לבקשה להשלמות טיעונים ככל שנדרשו בתיק זה.

בקשת לתיקון פרוטוקול  (בש"א 19096/05):

2.         ביום 10.11.05 הגישה התובעת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון שנערך ביום 20.01.05, לאור גילוי טעות שנפלה לטענתה, בעמ' 24 לפרוטוקול. בפרוטוקול הדיון תועד ב"כ התובעת כאומר "לדעתנו יש שיפור משמעותי במים". ב"כ התובעת הכחיש כי אמר משפט זה. לטענתו עמדת התובעת לאורך כל ניהול ההליכים בתביעה זו היא כי לא חל שיפור ממשי במים, והנאמר לכאורה מפיו, נרשם בטעות בפרוטוקול. הנתבעות התנגדו לבקשת התיקון. לטענתן, ב"כ התובעת אמר את הדברים המיוחסים לו ואשר תועדו בפרוטוקול הישיבה. כמו כן הנאמר מתאים להקשר הדברים שנאמרו באותו הדיון. בנוסף, הבקשה הוגשה כמעט שנה לאחר הדיון המדובר, ולאחר הגשת הסיכומים על ידן. הבקשה הוגשה ללא תצהיר שיתמוך בה, בשיהוי ניכר וללא כל הסבר מניח את הדעת. זאת בנוסף לעובדה כי התובעת נתנה הסכמתה לבקשה קודמת לתיקון פרוטוקול שהוגשה ע"י נתבעת 1 ביום 20.1.05. לטענתן ניסיונה של התובעת לתקן במועד מאוחר זה את הפרוטוקול אינה אלא ניסיון של התובעת לחזור בה מהודאתה, אשר מהווה הודאת בעל דין פורמלית.

3.         שקלתי את טענות הצדדים ונראה כי הדין עם הנתבעות. לפרוטוקול המשפט נודעת חשיבות רבה, שכן הכלל הוא כי הפרוטוקול הוא המשקף נאמנה את אשר התרחש בדיון ואין בלתו. הפרוטוקול אמור לשקף את עיקר הדברים שהתרחשו בבית המשפט: עדויות, טיעונים והתרחשויות (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי [ מהדורה תשיעית - 2007] עמ' 300).

תקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין")  קובעת כדלקמן:

"...בית המשפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול, בכל עת, גם לאחר מתן פסק דין, והוא הדין לענין תיקון הפרוטוקול בידי רשם, מקום שהפרוטוקול נערך בענין שלפניו..."

חובתו של בעל דין או עו"ד המייצגו, לבדוק היטב את פרוטוקול הדיון מיד עם קבלתו. בכל מקרה של טעות או השמטה, עליו לפנות מיד לבית המשפט ולדרוש תיקון, כל זמן שהדברים טריים בזכרונו של בית המשפט (ראה ת.א (ת"א) 2663/99 דבוש לאון נ' זיתן מושב להתיישבות חקלאית שיתופית, שניתן ביום 22.05.03). במקרה שלפני, אילו סבר ב"כ התובעת כי הפרוטוקול אינו מבטא את שנאמר על ידו במהלך הדיון, היה עליו לעורר את השאלה בסמוך למועד הדיון ולא אחד עשר חודשים לאחר מכן. אם סברה התובעת כי במהלך הדיון נאמרו דברים מחייבים שנרשמו בפרוטוקול בטעות, היה עליה לבקש את תיקון הפרוטוקול, מבעוד זמן. משלא עשתה כן לא ניתן להעתר לבקשתה המאוחרת.  אוסיף ואציין כי בקשת התובעת הוגשה ללא תצהיר לאימות העובדות וכאשר קיימת התנגדות הנתבעים והמשיבים לבקשה אין מנוס מאשר דחיית הבקשה בבש"א 19096/05.

אומר כבר כעת כי גם אילו ניתן היה לקבל את בקשת התובע וההודאה שנרשמה בפרוטוקול היתה נמחקת גם אז התוצאה  בבקשות לסילוק על הסף לא הייתה משתנה.

הבקשה להוספת אסמכתאות מיום 30.10.06 :

4.         לאחר שעיינתי בבקשה להוספת אסמכתאות מיום 30.10.06 ובתגובות לה החלטתי להעתר לבקשה. אכן, מן הראוי היה כי התובעת תיצמד לפרוצדורה הנכונה, ותגיש את האסמכתאות במועד. מפלטו של המתעלם מכללי הפרוצדורה, הוא תמיד בטענות, כי המהות או הצדק חייבים לגבור. מטרתן של  תקנות סדר הדין היא להבטיח ניהול משפט בצורה  יעילה  ולמנוע  סחבת ובזבוז זמן שיפוטי מיותרים, אולם  כל זאת תוך שמירה על זכותם של כל הצדדים למשפט להביא את ראיותיהם ואת טיעוניהם לפני בית המשפט בצורה מלאה ונאותה (ראה: בע"א 615/84 מרקוביץ נגד סתם, פ"ד מב(1) 541, עמ' 545). בעל  דין  איננו יכול לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה-מקיימן, איננו רוצה- אינו מקיימן (ראה: ע"א 1673/93 לירל (טריידינג) בע"מ נגד המגן, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(2) 697).

הכלל הוא שבית המשפט לא נוטה לקפח זכות מהותית בשל  פגם  שבסדר  דין  בלבד. בית המשפט הוא אדון לפרוצדורה ולא עבד לה - אין לראותה בבחינת כבלים משעבדים, אלא כמכשיר שיש  להשתמש בו ביד אמן תוך ניצולו הצודק והנכון (ראה: ע"א 413/80 פלונית נגד פלוני, פ"ד לה(3) 57, עמ' 73). במקרה שלפני, לאחר שעיינתי בבקשת התובעת, ובתגובות לה החלטתי כאמור, לאפשר לתובעת להגיש את האסמכתאות החדשות. עם זאת, אתן ביטוי להתנגדויות לצירוף האסמכתאות, בשקלול משקלן של אותן אסמכתאות בסך כלל הראיות.

כעת נעבור לגופו של עניין ולבקשות לסילוק על הסף.

רקע ועובדות:

5.         התובעת הגישה את התביעה בתיק זה כתובענה ייצוגית מכוח סעיף 10 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב -1992  (להלן: "החוק"), שבה היא עותרת למתן צו מניעה וצו עשה שיורה לנתבעות להפסיק לאלתר את הזרמת השפכים המזהמים לנחל הקישון ולהמנע מלעשות כך בעתיד ולעשות כל הדרוש כדי למנוע הישנות המפגע הסביבתי. כמו כן לאסור על הנתבעות להזרים שפכים לנחל עד שלא יותקנו על ידי הנתבעות מתקנים אשר מנטרלים לחלוטין את זיהום הנחל. כמו כן מבוקש ליתן צו להשיב את מצב הנחל לקדמותו, כפי שהיה עובר להזרמת השפכים ע"י הנתבעות לנחל.