נדחתה תביעת צד ג' נגד יצרן מתקן ממנו נפל עובד עקב ניתוק הקשר הסיבתי

1.         ב - 22.10.89 נפגע התובע שמואל שרון בתאונת עבודה שארעה במפעלה של הנתבעת, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן - נשר), מעבידתו.

            לכשהוגשה תביעתו הנוכחית לביהמ"ש, התבררה תחילה השאלה האם מדובר בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת שטרסברג-כהן, כתארה אז) השיב בחיוב לשאלה זו, אך בערעור, בבית המשפט העליון, התהפכה הקערה ונפסק כי לא מדובר בתאונת דרכים ( ע"א 3457/93 שרון נ' נשר פ"ד נ' 4 עמ' 301).

            משכך, שב התיק לבית משפט זה לדיון בתביעה.

            ב- 25.3.97 הוגשה הודעה לצד ג' כנגד הצד השלישי שיכונה להלן - בוימר (או Beumer), שעל פי ההודעה הינו מי שתכנן, ייצר וסיפק לנתבעת ב- 1984 או בסמוך לכך את המתקן עליו עבד התובע כשנפגע.

2.         הראיות בתיק זה נשמעו בשלושה שלבים. הראשון, התקיים ב- 13.5.93, לעניין השאלה האם מדובר בתאונת דרכים. השני, התקיים החל מ- 23.10.00. השלב השלישי נערך לאחר שתמה שמיעת הראיות והושלמה הגשת הסיכומים, כאשר ב- 12.2.03 הגיש ב"כ התובע בקשה למינוי מומחה (בש"א 2294/03) שנדחתה וב- 4.3.03 הגיש בקשה מתוקנת למינוי מומחה (בש"א 3342/03) בהמשכה בדק מומחה בית המשפט את התובע  פעם נוספת, ערך חוות דעת נוספת ונחקר שנית בבית המשפט.

            לאחר מכן השלימו הצדדים סיכומיהם.

3.         נסיבות ארוע התאונה

בע"א 3457/93 שרון נ' נשר פ"ד נ' (4) עמ' 301, מפרט בית המשפט העליון את עיקר העובדות כפי שבאו לפני בית המשפט המחוזי ומציין כי ביום 22.10.89 נפל התובע מעגלה שהינה חלק ממתקן אוטומטי להטענת שקי מלט המצוי במפעלה של נשר (שם, עמ' 303). בהמשך, מביא כב' השופט אור בפסק דינו, את תיאור המתקן ואת תיאור הנסיבות שהובילו לקרות התאונה כפי שתוארו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כדלקמן:-

"מעדות התובע ונציגי המפעל בו עבד, עולה, כי מדובר במתקן הטענה אוטומטי. ההטענה נעשית על ידי פיקוד אלקטרוני באמצעותו מוטענים שקי מלט המיוצרים במפעל הנתבעת, על גבי משאיות. המתקן נקרא פוליטייזר. הוא כולל שתי יחידות הקשורות פיסית בחיבור קשיח, שאחת מהן היא עגלה ובהמשכו מגש המחליק את השקים אל תוך המשאית. במתקן מתקיימות שתי תנועות: אחת, נסיעה מישורית של שתי היחידות הנ"ל על פסים; השניה, עליה וירידה של המגש.

היחידה הנעה על המישור קדימה ואחורה עושה כן לצורך מילוי אוטומטי של העגלה בשקי מלט המגיעים אל המתקן מפסי הייצור. הנסיעה על הפסים קדימה נעשית לצורך פריקת השקים על המשאית וסידורם בתוכה באמצעות מגש.

בתוך היחידה קיימות פעילויות משנה של סרטים מסתובבים המניעים את השקים מנקודה לנקודה, ופעילות משנה נוספת בתוך המגש המסדר את השקים בצורת משטחים בתוך המשאית. כל זה נעשה כאמור באופן אוטומטי וכמקשה אחת.

התובע היה מופקד על הפעלת מתקן ההעמסה על ידי שליטה על מחשב הפיקוד האלקטרוני.

עובר לתאונה ביצע התובע פעולת שימון על העגלה שהיתה בתנועה ושעליה עמד. באותה עת, נעה העגלה מן המשאית והלאה לכיוון הטענתה ולא לכיוון המשאית. עוד התובע על העגלה, התהפכה זו וירדה בשניים מארבעת גלגליה מן הפסים, והתובע נפל ממנה, מגובה של כארבעה מטר" (שם, עמ' 303).

4.          המתקן תואר לפרטיו בחוות דעתו של פרופ' גלילי מהפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון ששימש כמומחה מטעם בוימר בתיק זה, בחוות דעתו נ/20.

בחוות דעתו נ/20, מציין גלילי כי משטח השקים והמטען האוטומטי הינם מתוצרת חב' Beumer. שאר הציוד והמבנים שבמערך סופקו על ידי נשר, באמצעות ספקים וקבלנים שונים. המבנה בו נמצא המטען והציוד שבתוכו נבנו ומוקמו בהתאמה לשרטוט הרכבה כללי שהכינה חב' Beumer. הציוד של חברת Beumer הורכב במערך והופעל לראשונה בפיקוח נציג החברה.

בחוות דעתו מציין גלילי כי מטען השקים האוטומטי הוא לב מערך הטעינה וכינויו הוא Beumer Aoutopac II. גלילי מוסר כי המטען הוא מתקן גדול ומורכב הפועל באופן אוטומטי לחלוטין בפיקוח מפעיל אחד ותפוקתו עד 2500 שקים לשעה.

לאור האמור בחוות דעתו של גלילי, נ/20, יש לדחות טענת בוימר ככל שביקשה לשכנע שהמתקן עליו עבד התובע וממנו נפל, מטען  השקים האוטומטי, אינו מייצורה ויש לקבל ולקבוע כי המתקן עליו עבד וממנו נפל התובע הוא מייצורו של הצד השלישי, חברת בוימר.

5.         בעדותו בפניי, שנשמעה בשנת 2000, מסר התובע כי המתקן (שיכונה להלן גם פלטייזר) הותקן בשנת 83', כי ב- 87' התחיל לעבוד עליו באופן קבוע וכי בזמן התאונה עבדו על הפליטייזר שני אנשים ואדם נוסף שימש כממלא שקים. לדבריו, כשהמתקן מתופעל עובדים 3 אנשים. אחד נותן את הנתונים למחשב להעמיס את השקים למשאית, שני עומד בצד ומסתכל שלא יעברו שקים פגומים או עקומים ומפנה אותם והשלישי נמצא ליד מכונה שממלאת את השקים בצד השני של המתקן כ- 100 מ' מהפליטייזר (עמ' 38).

            התובע מסר בעדותו בפניי כי תפקידו אותו יום היה להשגיח בצד על השקים.