נדחתה תביעת עוזר ראש המועצה המקומית כפר יונה לשעבר להחזרתו לעבודה

העובדות וטענות הצדדים

1.       1.       התובע עותר להורות על החזרתו לעבודה לתפקיד עוזר ראש המועצה המקומית כפר יונה וכן להורות על תשלום הזכויות הכספיות הנובעות מכך, לרבות פיצויי הלנת שכר. לאחר שמיעת פרשת הראיות תוקן כתב התביעה (בהסכמה) וכלל סעד חלופי של פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולחלופין בגין הפרת חוזה העבודה.

2.       2.       ואלה עובדות המסגרת הרלוונטיות, כפי שהן עולות מהמסמכים והעדויות שבפני ^[1]. להלן אחלק את המסכת העובדתית למספר שלבים:

3.       3.       השלב הראשון - העסקתו של התובע בנתבעת:

3.1.    3.1.      הנתבעת 1 (להלן: המועצה או הנתבעת 1) היא מועצה מקומית ואין חולק כי חל עליה, בין היתר, צו המועצות המקומיות (א), התשי"א - 1950 (להלן: צו המועצות).

3.2.    3.2.      התובע, יליד 1962, היה חבר מועצה של הנתבעת 1 משנת 1993. בשנת 2002 פרש התובע מחברותו במועצה והחל ביום 01.04.02 לעבוד בנתבעת 1 בתפקיד של עוזר אישי לראש המועצה מר דרעי.

3.3.    3.3.      ביום 3.7.03 אישרה מליאת המועצה את העסקתו של התובע לתפקידו ואישרה כי שכרו יהיה בשיעור של 54% משכר בכירים (נספח א' לתצהיר מר דרעי). בתחילה סברה המועצה כי העסקתו של התובע אינה טעונה אישור משרד הפנים בהיות משרתו של התובע משרת אמון. לאחר מכן התבררה השגגה ואין חולק כי העסקתו של התובע טעונה אישור כאמור.

בהקשר ל"צורך" באישור כאמור, התייחסו הצדדים להוראת סעיף 4 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז - 1977 (להלן: צו קבלת עובדים), שם נקבע כי משרה מרמת דירוג מסוים (ואין טענה כי משרתו של התובע אינה ברמה זו) " ניתן למלאה רק לאחר קבלת אישור נחיצות מילוי המשרה מאת השר או מראש מינהל השירות". לפי סעיף 6 לצו, בקשה לנחיצות יש להגיש לפי הטופס המצוי ב"תוספת א" לצו.

לטעמי במקרה של התובע, שאין חולק כי הוא הועסק בחוזה מיוחד, הסעיף הרלוונטי מצוי בפרק שמיני לצו קבלת עובדים שענינו "העסקה על פי חוזה מיוחד". סעיף 88 (א) קובע כי "לא יועסק אדם לפי חוזה מיוחד לתקופה שמעל שלושה חדשים ללא קבלת אישור מראש מינהל השירות או ממי שהסמיך לכך". סעיף 88 (ב) קובע כי בקשה לנחיצות משרה תוגש לפי הטופס המצוי "בתוספת ו" לצו. השוואה בין שתי "התוספות" מעלה כי בקשה לפי תוספת ו' מתייחסת גם ל"תקופה הדרושה להעסקה".

3.4.    3.4.      בינתיים, עד שהתבררה השגגה כאמור, נוהלו מגעים בין המועצה לבין משרד הפנים בקשר לאישור המשרה. במועד כלשהו (יתכן שבחודש 8/02 ^[2], אם כי הדבר לא עקרוני) הוגשה מטעם המועצה "בקשה לאישור נחיצות משרה" - "חוזה מיוחד" (נספח ת/4 (ג) לתצהיר התובע). מהטופס עולה כי הבקשה הוגשה לפי "תוספת ו" וסעיפים 88 ו- 100 לצו קבלת עובדים. בהתאם, בפרטי הבקשה צוין כי מדובר במשרה בעלת חשיבות מיוחדת ומבוקש לדרגה בדרוג בכירים. בצד המקום המיועד לציון 'התקופה הדרושה להעסקה' צוין "במהלך הקדנציה". ביום 19.9.02 - במסגרת המגעים כאמור - פנה מר דרעי למר שפיצר במכתב שתוכנו כדלהלן
(נת/1):

"במכתבכם שבסימוכין צויין כי לא ניתן לאשר את העסקתו של מר נאמן עקב אי בחירתו במכרז.

בשיחתנו הטלפונית הבהרתי לך כי מדובר במשרת אמון ולכן לא נערך מכרז ( לעובד ברור כי העסקתו הינה עד תום הקדנציה בלבד)

עלי להוסיף כי מר נאמן הינו מ"מ מנהל השירותים הפיזיים משרה עליה קיבלנו את אישורך בעבר ולצערי לא אויישה מסיבות שאינן תלויות בנו.

אשר על כן, אבקשך להוציא מכתב מתקן באשר לאופן קבלתו ותנאי העסקתו." (הדגשה הוספה)

3.5.    3.5.      בפגישה שהתקיימה, ככל הנראה, ביום 31.10.02 ^[3] בין מר שפיצר, מר אגמון - אז סמנכ"ל במרכז השלטון המקומי, מר דרעי, מר לוין - מזכיר המועצה והתובע בקשר להעסקתו של התובע הוסכם כדלהלן (נספח ת/4 (ב) לתצהיר התובע):

"בפגישה הועלה ע"י ראש המועצה סוגיית ההעסקת עוזר אישי לראש המועצה אשר אושר במליאת המועצה על סמך חוו"ד של היועץ המשפטי למועצה אשר הסתמך על סמכותו של ראש עירייה למנות למשרת אמון עוזר לראש העירייה.

יעקב אגמון הסביר שאכן המועצות המקומיות לא כלולות באישור להעסקת עוזר לראש המועצה כמשרת אמון דבר אשר יש בכוונת השלטון המקומי ומשרד הפנים, לתקנו בעתיד.

סוכם: