נדחתה תביעת נינים למזונות מהעיזבון של סבתם רבה

לפני תביעה של נינים למזונות מן העיזבון של סבתם רבה, שהוגשה באמצעות אביהם ואפוטרופסם  הטבעי.

במקרה דנן, היו לסבתא רבה של התובעים (להלן: המנוחה) שלוש בנות: נ', ש' וי'.

נ' היתה אמה של ר', שהיא אמם של התובעים. נ' ור' לא היו בחיים בעת פטירתה של המנוחה. בשושלתה של המנוחה דרך בתה נ' נותרו הנינים שהם התובעים.

הנינים תובעים מזונות מעזבון המנוחה, תוך שהם מסתמכים על סעיף 57 ד לחוק הירושה,  האומר:

"ילד, לעניין מזונות - לרבות ילד שנולד לאחר מות המוריש ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על מוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו".

הקטע הרלוונטי בסעיף הנ"ל בו תומכים התובעים את יתדותיהם הוא: " וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש".

הכל מודים שהתובעים אינם נכדיה הביולוגיים של המנוחה.

הקונסטרוקציה המשפטית עליה מיוסד כתב התביעה היא: אמם של התובעים, ר', חרף היותה נכדה ביולוגית של המנוחה, היתה בת מאומצת של המנוחה ועל כן, התובעים עולים ממעמד של נינים למעמד של נכדים. כיוון שכך, הם נכנסים למסגרת ההגדרה הנ"ל שבחוק הירושה.

הפלוגתאות שבין הצדדים בתיק דנן נקבעו בישיבת יום 29.6.06, כדלקמן:

א.         האם זכאים נינים למזונות מן העיזבון של סבתם רבה.

ב.         האם אומצה אמם של התובעים (נכדתה של המנוחה) כבתה של המנוחה. מוסכם שלא נעשה אימוץ כדין. לטענת התובעים, יש להעניק גושפנקא משפטית של אימוץ במקרה דנן, לאור העובדה הנטענת שהמנוחה התייחסה לנכדתה כלבתה. ב"כ היורשים סבור שלא ניתן לקבוע אימוץ אלא על פי אימוץ כדין.

ג.          בנוסף למחלוקת המשפטית שבסעיף ב' לעיל מצוייה מחלוקת שבעובדה:

            בהנחה שיוכח שניתן משפטית לתת גושפנקא של אימוץ גם לאימוץ שלא כדין , למפרע, האם בנסיבות שבתיק דנן, אכן, נוצרו התנאים שבעובדה למתן גושפנקא זאת.

ד.         בהנחה שהתובעים זכאים למזונות מה סכום המזונות הראוי.

ה.         האם נתמלאו התנאים בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959, סעיפים 4

ו- 5 לחוק  לחיוב העיזבון במזונות הקטינים.

א.         לשאלה הראשונה שבמחלקת:

הכל מודים שנינים אינם נזכרים בחוק הירושה כזכאים למזונות מן העיזבון.