נדחתה תביעת נושה חוזי להרמת מסך בעילה של מימון דק

מונחת לפני תביעה כספית לתשלום סך של 29,042 ש"ח.

טענות התובעת בתמצית:

חברת שלי טורס בע"מ (להלן:"התובעת") הינה סוכנות נסיעות. לטענתה במהלך החודשים ינואר - מרץ 2004, הזמינה חברת המסגר 66 בע"מ (להלן:"נתבעת 1") באמצעות מר גיסיס יוסי (להלן:"נתבע 2") 12 כרטיסי טיסה תוך התחייבות לשלם תמורתם סך בשקלים השווה ל  8,124 $.

התובעת ניסתה לגבות את הסכום הנ"ל ששולם בשיקים דרך לשכת ההוצל"פ, אך ללא הועיל.

לטענתה, נתבע 2 הפר את התחייבויותיו, פעל בחוסר תום לב, הונה ורימה  את התובעת והכל ביודעין. הנתבע 2 מסר לתובעת שיקים של נתבעת 1 ביום 11.2.04 ושידר "עסקים כרגיל" בעוד בפועל חשבון הבנק של הנתבעת 1 היה בחריגה משמעותית מעבר למסגרת האשראי.

לטענתה, 10 ימים לפני מתן השיקים הנ"ל, בוטלה מסגרת האשראי של הנתבעת 1 כפי שזו ניתנה בעת פתיחת החשבון.

לטענת התובעת, יש להחיל חבות אישית על נתבע 2 , כמנהל ובעל מניות של החברה, כאשר נהג כלפי התובעת בדרך של מירמה ומצג שווא בעוד הוא יודע כי בעת הזמנת כרטיסי הטיסה וכן בעת מתן השיקים של הנתבעת 1 - כי החברה בקשיים כלכליים ועל סף סגירה.

בנסיבות הנ"ל הנתבע אינו יכול לחסות תחת כנפי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, ומן הראוי לחייבו באחריות אישית כלפי התובעת.

טענות הנתבע 2  בתמצית :

טוען הנתבע 2 כי יש לדחות את התביעה כנגדו וזאת בשל העדר יריבות. לטענתו אינו בעל סמכויות הניהול בחברה אלא בעל 28% בלבד ממניותיה.

מנהלה של החברה הינו מר איתי נבו, אשר חתימתו בצירוף חתימות של אחד ממנהליה הנוספים הינה הכרחית למען קיום התחייבות כלשהי בחברה. לטענתו הינו אחד מתוך חמשת בעלי מניות בחברה, אשר כולם נרשמו כמנהלים, אולם המנהל בעל ההשפעה והכוח המכריע בחברה היה איתי נבו והוא זה אשר חתם על גבי השיקים והיה הרוח החיה והפעילה בהסכם ההתקשרות עם התובעת.

הוצאה זו נועדה על מנת למקסם את רווחי החברה על ידי הבאת אומנים מחו"ל לשם מתן הופעות אטרקטיביות.

לטענתו, בשלב מסויים, הסתבר לנתבע 2 שהדיווחים שקיבל מאיתי נבו התבדו, ובהמשך אף נתגלה לנתבע 2 כי מר נבו ביצע פעולות הגובלות בפלילים בשם החברה, אחת מהן היתה זיוף החתמיה של הנתבע 2 ושל בעלי המניות הנוספים ומשכך הוגשה תלונה למשטרה.

דיון

הרמת מסך ההתאגדות נועדה לאפשר את ביטול ה"גדר" החוצץ בין החברה לבין בעלי מניותיה באופן שיתאפשר "להדביק" חובות או זכויות מאישיות משפטית אחת לאישיות משפטית אחרת.

במקרה שלהלן - גדר המחלוקת נעוץ בפתרון השאלה - האם יש למקום להרים את מסך ההתאגדות שקיים בין חברת המסגר 66 בע"מ לבין גיסיס יוסי מכוח עילת המימון הדק  או עילת התרמית ?

עילת המימון הדק - 

כאשר בית המשפט בה לבדוק האם מתקיימים התנאים אשר בגינם ניתן להרים את מסך ההתאגדות מכוח עילת המימון הדק בודק הוא את התשתית הפיננסית של הון החברה - קרי היחס בין ההון הזר וההון העצמי של החברה. יחס זה יבטא למעשה את התשתית הפיננסית של החברה. ככל שהיחס, במישור החשבונאי, בין ההון הזר לבין ההון העצמי יהיה גדול יותר קיימת הסכנה כי אכן מדובר בעילת המימון הדק.

הבעיה היא האיתור אותו היחס אשר ממנו והלאה נאמר שיש מקום להרים את מסך ההתאגדות מכוח עילת המימון הדק. בעיה זו הנה בעיה אקוטית כיוון שבחוק החברות אין התייחסות להון מינימאלי- יחס זה אמור להיגזר התלות של סוג העסק או הענף שאותו אנחנו רוצים לבדוק, מאחר ולכל ענף ישנם סיכונים ייחודיים שהם שונים מעסק אחד למשנהו.