נדחתה תביעת מוסך אדמירל לפיצויים בגין פרסום לשון הרע ותיאור כוזב

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך 1,800,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע ופרסום תיאור כוזב.

2.         התובעת, מוסך אדמירל בע"מ ( להלן: "אדמירל") היא הבעלים של מוסך המתמחה בטיפול ברכבים מתוצרת חברת "רנו" וחברת "ניסן". בין השנים 1990- 2003 שימשה אדמירל כמוסך מורשה מטעם הנתבעת, קרסו מפיצי מכוניות בע"מ ( להלן: "קרסו"), שהיא יבואנית רכבי "רנו" ו"ניסן". עם זאת, ההרשאה שניתנה לאדמירל התייחסה אך ורק לרכבים מדגם "רנו", ולא לרכבים מדגם "ניסן".

3.         ביום 17.12.2003 החליטה קרסו להפסיק את ההתקשרות החוזית עם אדמירל, ולבטל את מעמדה של אדמירל כמוסך מורשה מטעם קרסו לטיפול ברכבי "רנו". ההחלטה באה על רקע חוסר שביעות רצון מתמשכת של קרסו מאופן התנהלותה המקצועית של אדמירל, לאחר התראות רבות שניתנו לה, ואשר להשקפתה של קרסו, לא הועילו. בהתאם לכך, נשלחה לאדמירל ביום 21.12.2003 הודעה על ביטול הרשאתה לטיפול ברכבי "רנו" (מוצג נ/23).

4.         ביום 4.7.2004 שלחה קרסו מכתבים לכמאה ועשרים לקוחות של אדמירל, המחזיקים ברכבי "רנו", ואשר רכבם היה מצוי עדיין בתקופת האחריות של קרסו (ס' 3 לתצהירו של דוד משעלי, מנהל שרות ארצי של קרסו). לא נשלחו הודעות לאותם בעלי רכבים שתקופת האחריות לגבי רכבם כבר הסתיימה. וזה נוסח המכתבים:

            " א.ג.נ.,

            הנדון: מוסך שרות למכוניות "רנו" ו"ניסן" בתל אביב

            על פי המידע ברשומותנו, הנכם לקוחות של קבוצת קרסו ואנו מודים לכם על כך.

            ברצוננו להביא לידיעתכם כי מוסך "אדמירל" אינו מוסך מורשה מטעמנו.

            הנכם מוזמנים לבחור מוסך המתאים לכם מתוך רשימת המוסכים המצורפת למכתב זה. כל המוסכים המופיעים ברשימה זו הינם מוסכים העומדים בכל הקריטריונים של רשת קבוצת קרסו וישמחו לשרתכם.

            לכל מידע נוסף, מחלקת השרות של קבוצתנו עומדת לרשותכם בטלפון: 1800224849.

                                                                                                בברכה,

                                                                                                מחלקת שרות

                                                                                                קבוצת קרסו"

            אדמירל טוענת כי הפרסום במכתבים אלה מהווה לשון הרע וכן עוולה מסחרית כמשמעה בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999 ( להלן: "חוק עוולות מסחריות"), בגינם היא זכאית לפיצוי.

            קרסו טוענת כי הפרסום אינו מהווה לשון הרע, ולחלופין, אם מדובר בפרסום לשון הרע, אזיי עומדת לה הגנת אמת בפרסום לפי ס' 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ז- 1967 ( להלן: "החוק"), וכן הגנות ס' 15(2) וס' 15(3) לחוק, שעניינן פרסום בתום לב שנעשה עקב חובה חוקית, מוסרית או חברתית ולשם הגנה על ענין אישי כשר. קרסו מוסיפה ומציינת כי הפרסום אינו מהווה עוולה מסחרית לפי חוק עוולות מסחריות.

5.         בכתב התביעה ובתצהיר מטעם אדמירל נטען כי פרסום דומה נעשה גם בעיתונות, אך משום מה לא צורף לכתב התביעה או לתצהיר עותק של הפרסום הנטען כמתחייב מס' 23 לחוק, וגם לא פורט באיזה עיתון בדיוק בוצע הפרסום. אדמירל גם לא טרחה לצטט את תוכן הפרסום. רק בשלב הסיכומים התיימרה אדמירל לראשונה לצטט את תוכנו של הפרסום בעיתון, דבר שלא היתה רשאית לעשות משום שלא הובאה על כך כל ראיה. על כן, הגם שאין חולק כי היה פרסום כלשהו בעיתון (ראה עדותו של דוד משעלי, בע' 36 לפרוטוקול), לא הוכח תוכנו של הפרסום בעיתון ויש לדון אך ורק בפרסום באמצעות המכתבים שנשלחו ללקוחות.

האם הפרסום מהווה לשון הרע

6.         השאלה הראשונה שיש לדון בה היא הפרסום מהווה לשון הרע כמשמעה בס' 1 לחוק.