נדחתה תביעת יורשי מנוח להצהרה על בעלותם במחצית הזכויות בחנות

בפני תביעה למתן פסק-דין הצהרתי, לפיו התובעים, שהנם יורשי המנוח י. ש. ז"ל, הנם הבעלים במחצית הזכויות בחנות ברח' XXX, גוש _ חלקה _ (להלן: " החנות").

העובדות הרלוונטיות לתביעה

6.                   התובעת מס' 1 הנה אלמנתו של המנוח י. ש. ז"ל, ויורשת מחצית עזבונו (להלן: " התובעת").

התובעים 2-4 הנם ילדיהם של התובעת והמנוח, ויורשים כ"א 1/6 מעזבון המנוח.

7.                   הנתבע מס' 1 הינו אחיו של המנוח (להלן: " הנתבע"). הנתבעת מס' 2 הנה אשתו של הנתבע.

8.                   הנתבעת 3 הנה חברה קבלנית, הרשומה כבעלים של החנות בפנקסי המקרקעין. לטובתו של הנתבע רשומה הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין על מלוא זכויות הבעלים בחנות (זאת, עפ"י נסח טאבו משנת 1994, אשר צורף ע"י הנתבע לכתב ההגנה. לא צורף נסח מעודכן ע"י מי מהצדדים).

9.                   הנתבע מס' 4 נמחק מכתב התביעה, עפ"י החלטת כב' השופטת צ. צפת מיום 6.5.04.

10.               המנוח, י. ש. ז"ל, הלך לבית עולמו ביום 14.3.92 כתוצאה ממחלה סופנית (לעיל ולהלן: " המנוח").

11.               ביום 24.8.94, הגישו התובעים המרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי בת"א, ובה ביקשו פס"ד הצהרתי, לפיו הם יירשמו כשותפים עם הנתבע בכל מרשם, בחנות.

ביום 25.5.95, הועברה התביעה לפסים רגילים, בהתאם להחלטת נשיא ביהמ"ש המחוזי כב' השופט א. גורן.

12.               התובעים הגישו בקשה לביהמ"ש המחוזי, להעביר את התיק לדיון בביהמ"ש לענייני משפחה. בקשתם נדחתה ביום 24.12.96, בהחלטת כב' ס. נשיא (כתוארו אז) מ. טלגם, אשר הורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע לק.מ. נוסף.

13.               בק.מ מיום 25.2.97, לא היתה התייצבות מטעם התובעים, ולפיכך ביהמ"ש (כב' השופט מ. טלגם) מחק את התביעה.

14.               ביום 10.12.97 התקיים דיון בביהמ"ש העליון, בבר"ע שהגישו התובעים על החלטת ביהמ"ש המחוזי בה נדחתה בקשתם להעביר את התיק לדיון בביהמ"ש לענייני משפחה.

הואיל ובינתיים התביעה גופה נמחקה בהעדר התייצבות מטעם התובעים, ועל החלטה זו לא ערערו התובעים, ביהמ"ש העליון דחה את הבר"ע.

15.               ביום 19.5.99 חזרו התובעים והגישו תביעה דומה לביהמ"ש לעניני משפחה, היא התביעה שבפני.

16.               הנתבע הגיש בקשה להעביר את התיק לביהמ"ש המחוזי, בטענה כי לו הסמכות לדון בתביעה בהתאם להחלטת כב' השופט טלגם לעיל. כב' השופטת צ. צפת, אשר על שולחנה הונחה התביעה במקורה, קיבלה את הבקשה, והורתה להעביר את התיק לביהמ"ש המחוזי בת"א. התובעים ערערו על החלטה זו. כב' ס. נשיא (כתוארו אז) ח. פורת קיבל את ערעורם, והורה בפסק דינו מיום 26.9.00, כי הדיון בתביעה יתקיים בביהמ"ש לעניני משפחה.

17.               בגין התנהלות של הצדדים, התנהל התיק במשך כחמש שנים בפני כב' השופטת צ. צפת, מבלי שניתן היה להתקדם בו, או לקבוע אותו להוכחות. כתב הגנה מטעם הנתבע הוגש רק ביום 19.2.04 וכתב הגנה מטעם הנתבעת 2 הוגש ביום 20.6.05. התיק עבר ללשכתי עפ"י הודעת המנ"ת מיום 5.12.05, ונעשה כל שניתן על מנת לסיימו תוך זמן קצר. אך גם בדיוני ההוכחות הצדדים לא עשו דבר על מנת לקדם את התיק ולנהלו במהירות וביעילות. הצדדים משכו את הדיונים בשאלות החוזרות על עצמן ללא צורך ובהתנגדויות סרק חוזרות ונשנות. על כן אין לצדדים להלין אלא על עצמם בהינתן פסה"ד היום, 8 שנים לאחר הגשת התביעה.

טענות הצדדים

18.               טענות התובעים