נדחתה תביעת חברת ביטוח נגד מבוטח בשל חוסר תום לב

1.         בפני תובענה מטעם חברת הביטוח הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ לתשלום דמי השתתפות עצמית מאת המבוטח, שנתבע  ב ת.א 3895/01 (נצרת) להלן "תובענת נצרת").

2.         הנתבע דלעיל, נתבע בתובענת נצרת בגין אירוע מיום 15.11.98.

באירוע הנדון שם, עסקו עובד הנתבע (להלן - " העובד") ובעל מלגזה בפירוק שער. במהלך העבודה פגעה המלגזה בשער אשר נפל ופגע בעובד.

3.         העובד תבע את הנתבע, את המבטחת כאן ואחרים בגין נזקי גוף מכח הפלת"ד ולחילופין לפי פקודת הנזיקין. התובעת בענייננו (להלן - " המבטחת") היתה נתבעת בין 4 נתבעים לרבות הנתבע  (להלן " המבוטח").

4.         אין חולק, כי תובענת נצרת נדחתה וכי ב"כ המשותף למבטחת ולמבוטח, ויתר על צו להוצאות.

אין גם חולק כי ביום 11.12.02 לאחר סיום הליכים בתובענת נצרת, הגיש ב"כ המבטחת לנתבע דרישה לתשלום שכ"ט

טענות הצדדים

5.         המבטחת טוענת כי בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח, על המבוטח לשלם השתתפות עצמית בכל תביעה ובאין נפקות לתוצאות. זאת על אף שבמקרה דנן היתה תוצאה חיובית לה ולמבוטח (דחיית התובענה נגדם).

6.         המבוטח טוען, כי אין המדובר בתביעה בגין מקרה ביטוח אלא בתביעה מכוח חוק הפלת"ד, תשל"ה  -1975 (להלן - " חוק הפלת"ד") ומשכך, אינו חב בהשתתפות עצמית.

7.         המבוטח סומך טענתו בין השאר על התכתבותה של המבטחת עם ב"כ העובד בתובענת נצרת, שם היא מציינת כי אין חבות ביטוחית במקרה של תביעה מכוח חוק הפלת"ד או בתביעה לנזק גופני (ראה נספח ג' לסיכומי המבוטח).

8.         כמו כן טוען המבוטח, כי החלטת המבטחת למנות עו"ד אחד שייצג את המבוטח ואותה יחד במסגרת תובענת נצרת נבעה משיקולים הלוקים בחוסר תום לב, בכך שרצתה לפטור עצמה מחבות כלשהי. ויתור על הוצאות המשפט על ידי עורך הדין מטעם המבטחת היה בניגוד לעניינו של המבוטח שם, ללא הסכמת המבוטח, זאת מאחר וכוונת המבטחת היא לחייב את המבוטח בהוצאות בעתיד.

9.         התובענה בעניין דנן הוגשה ב"סדר דין מהיר" ועל כן פסק דין זה יהיה מנומק בתמצית בלבד  כהוראת תקנה 214 ט"ז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד  - 1984.

דיון

10.        המבטחת מפנה את בית המשפט למספר פסקי דין בעניין פרשנות פוליסת הביטוח ובפרט ס' 66 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981 (להלן  -  " החוק").

            בין פסקי הדין המבטחת מסתמכת על הכרעות חברי המלומדים בבית משפט השלום בת"א-יפו.

11.        המסקנות שחבריי הגיעו אליהן היו כדלהלן:

א.         את נוסח פוליסת הביטוח מפרשים לאור סע' 66 לחוק.

ב.         נורמה בסיסית היא, כי התחייבות חברת הביטוח היא להגן על המבוטח.

ג.          ההוצאה להגנת המבוטח זהה אם מדובר בקביעת חבות כספית או דחיית התובענה כנגד המבוטח.

ד.         פוליסת הביטוח  והחוק מתייחסים לעניין הוצאות "דין וטורח" כמאמץ המבטח להגן על המבוטח, על אף העלויות הכרוכות בכך, ללא קשר לתוצאות בתיק.