נדחתה תביעת הורים לתאומות בגין הולדה בעוולה

פתח דברים

1.         תביעה לפיצויים שהגישו התובעים נגד הנתבעים בגין רשלנותם הנטענת של הנתבעים שהביאה ללידת התובעות 1 ו- 4 (להלן: "התובעות") כשהן סובלות ממומים.

2.         התובעים 2 ו-3 (להלן: "ההורים") הינם בני דודים אשר נישאו זה לזה. התובעת 2 (להלן: "האם") הינה ילידת 1969, עובדת כמורה. בשנת 1992 נולדה לבני הזוג ילדה בכורה ושמה חנין. חנין נולדה בבית החולים הצרפתי, הוא הנתבע מס' 1 (להלן: "בית החולים"). בשנת 1995 הרתה האם בשנית, והפעם התברר כי ברחמה תאומים.

3.         האם פנתה למעקב בבית החולים, והופנתה למעקב במרפאה להיריון בסיכון גבוה. הרופא המטפל שעקב אחר האם במהלך ההיריון, היה ד"ר ורג'יה זרייק (להלן: "ד"ר זרייק").

4.         על-פי רישומי בית החולים הגיעה האם לראשונה לבית החולים ביום 16.7.1995 בשל הקאות וכאבי בטן. האם אושפזה, וביום 19.7.1995 נבדקה לראשונה במרפאה להיריון בסיכון גבוה על-ידי ד"ר זרייק. אותה עת הייתה האם בשבוע ה-11 להיריון + 3 ימים. בבדיקה אובחן כי האם נושאת ברחמה תאומים. כן נרשם בגיליון המרפאה כי בעברה היריון קודם שהסתיים בניתוח קיסרי בשל מצג עכוז.

5.         ד"ר זרייק ביקש לקבל את גיליון המרפאה של ההיריון הראשון, הפנה את האם לעריכת בדיקת חלבון עוברי, וזימן אותה לבדיקה נוספת כעבור חודש ימים.

6.         ביום 23.8.1995 הגיעה האם לבדיקה שנייה אצל ד"ר זרייק. במהלך הביקור בוצעה בדיקת אולטרה-סאונד, וצוין כי הבדיקה הייתה תקינה ולא נמצאו כל ממצאים חריגים. האם זומנה לביקור ומעקב נוספים.

7.         יצוין כי באותו יום נערכה לאם גם בדיקת חלבון עוברי. בבדיקה נמצאו ערכים גבוהים מהנורמה. בגיליון המרפאה נרשם כי יש להפנות את האם לבדיקה חוזרת (רישום מיום   29.8.1995).

8.         בעקבות תוצאת בדיקת החלבון העוברי הופנתה האם לביצוע סקירת מערכות באולטרה-סאונד. זו נערכה לה ביום 4.9.1995 על-ידי הנתבע מס' 4 (להלן: "ד"ר נאיף חאג'"). האם הופנתה גם לייעוץ גנטי אצל פרופ' בורוכוביץ, ונשלחה לבדיקה חוזרת של חלבון עוברי. בדיקה חוזרת זו בוצעה ביום 4.9.1995, וגם בה נמצאו ערכים גבוהים.

9.         פרופ' בורוכוביץ, היועץ הגנטי, בדק את האם ביום 12.9.1995, בשבוע ה-17 להיריון. בעקבות הייעוץ הופנתה האם לביצוע בדיקת מי שפיר. בדיקת מי השפיר בוצעה ביום 14.9.1995 ונמצאה תקינה.

10.        ביום 25.9.1995 הגיעה האם לביקור נוסף אצל ד"ר זרייק. במהלך הביקור נערכה בדיקת אולטרה-סאונד, ולא נתגלה כל ממצא חריג. ביום 25.10.1995 שוב התייצבה האם לבדיקת מעקב שגרתית, וביום 20.11.1995 הגיעה האם לביקור נוסף ונערכה לה בדיקת אולטרה-סאונד מדדים שנמצאה תקינה.

            בשבוע ה-32 להיריון, ביום 11.12.1995, הגיעה האם לבדיקת מעקב נוספת. בבדיקה רשם ד"ר זרייק כי ישנן תנועות עובריות.

11.        ביום 27.12.1995, כשהיא בשבוע ה-32 + 4 ימים להיריונה, נערכה בדיקה נוספת לאם. ד"ר זרייק ציין כי העוברים במצב עכוז. פרט לכך לא נמצאו ממצאים חריגים.

12.        ביום 8.1.1996 הגיעה האם לביקור נוסף. ד"ר זרייק מצא צירים, וכן רשם כי ישנן תנועות עובריות. בשל הצירים הופנתה האם לבית החולים לביצוע ניתוח קיסרי, וביום 9.1.1996 נותחה האם, והתובעות נולדו.

13.        שתי התובעות נולדו במצג עכוז. מיד לאחר הלידה אובחנו שתי התובעות כסובלות ממומים ברגליים (Bilateral Club Foot). שתי הילדות הועברו למחלקת הילודים, ולאחר בדיקות אובחן כי שתיהן סובלות מקישיון במפרקי הידיים ובמפרקי הרגליים. תופעה זו מוכרת בשם Arthogryposis Multiple Congential(A.M.C.) (להלן גם: "קישיון גפיים"). התובעת 1 סובלת מקישיון גפיים במידה חמורה יותר באופן הפוגע בתפקודה באופן משמעותי. לפי חוות הדעת שצורפו על-ידי הצדדים (אולם טרם הוגשו כראיה), מוגבלת התובעת 1 בתנועותיה באופן קשה; היא אינה יכולה ללכת לבד, לדאוג לצרכיה הבסיסיים, כמו אכילה, לבוש וכדומה, והיא נזקקת לעזרה בכל פעולות היום-יום. התובעת 3 סובלת אף היא מפגיעה קשה, אולם מצבה קל יותר; היא מסוגלת ללכת בכוחות עצמה, אם כי הליכתה מוגבלת ומסורבלת. התובעת 3 נעזרת בסד על הקרסוליים לצורך הליכתה, מוגבלת בתנועות הידיים, מסוגלת לבצע פעולות יום-יומיות רבות, אולם נזקקת לעזרה בפעולות רבות.

14.        התובעים צירפו לתביעתם את חוות דעתו של פרופ' שרף, גינקולוג מומחה למחלות נשים. פרופ' שרף מציין בחוות דעתו (ת/3):

התסמונת של ארתוגריפוזיס מתבטאת כאמור על ידי הופעת מומים מלידה עקב קשיון המרפקים השונים בגוף העובר, לרוב גפיים      (type 1Arthogryposis). התופעה מופיעה במחלות שונות, במיוחד ע"י ירידה בתנועת העובר ועל ידי כך איבון חלקים מהגפיים וקיבוע בתנוחות מוזרות וללא תנועה.

            עוד מוסיף פרופ' שרף כי את המומים בחיים התוך-רחמיים ניתן לגלות מתחילת השליש השני של ההיריון על-ידי אבחון גפיים "ללא תנועה במשך הזמן ובתנוחות פתולוגיות מוזרות".

            פרופ' שרף מדגיש עם זאת כי בבדיקות אולטרה-סאונד שגרתיות אין אפשרות לאבחן את התופעה, אלא יש צורך לשלוח את היולדת לאבחון על-ידי "מומחה בדבר".