נדחתה תביעת בנק כנגד ערב לפירעון חוב שמקורו באשראי שניתן לאחר חתימת הערבות

תביעה כספית להשבת חוב.

1.         התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הגיש תביעתו כנגד הנתבע מס' 1, מר דוד אבו, בגין יתרת החובה שהצטברה בחשבון הבנק שלו; וכנגד הנתבע מס' 2, עו"ד משה באדר, כערב לחלק מחובו של נתבע מס' 1.

2.         הנתבע 1 הנו קבלן לביצוע עבודות כריתת עצים שבוצעו במסגרת מכרזים שונים. ההתמודדות והזכייה באותם מכרזים מותנית בצירוף ערבות בנקאית להבטחת הביצוע. הנתבע 1 ניהל חשבון בנק בסניף התובע במבשרת ציון.

בתובענה זו, תובע התובע את הנתבע 1 לפרוע את חובו בחשבון הבנק, העומד על סך של 654,030 ש"ח, בצירוף ריבית פיגורים בסך 20,202.63 ש"ח, ובסכום כולל של 674,233 ש"ח. שיעור הריבית חושב לפי שיעור הריבית שהיתה נהוגה אצל התובע על משיכת יתר החורגת מקו האשראי בחשבונות עו"ש (ריבית חריגה).

הנתבע מס' 2 נתבע לפרוע את חובו של הנתבע 1, עד לסכום אליו התחייב כלפי התובע ובהתאם לכתב ערבות בסך כולל של 70,000 ש"ח. בחודש מרץ 2001, חתם הנתבע 2 על כתב ערבות ל"כל חוב" של הנתבע 1, ערבות המוגבלת עד לסכום של 65,000 ש"ח. בכתב ערבות זה הוספו, לבקשת הנתבע 2, המילים: "עבור אשראי שיינתן לאחר חתימת ערבות זו". כמו-כן, המציא הנתבע 2 ערבות בנקאית בסך 33,000 ש"ח, שגם בה הוספה התנייה דומה, במילים: "הבטחת אשראי חדש מ-19.3.01..." (ר': ת/7 לתצהיר התובע). ערבות זו נפרעה ואינה מהווה חלק מהתובענה. בקשת האשראי לא זכתה לאישורו של מנהל המרחב אצל התובע, שדרש את צירופם של מסמכים נוספים ואת הגדלת סכום הערבות. בהתאם לדרישתו, חתם הנתבע 2, ביום 10.5.01, על כתב ערבות שני, שהחליף את כתב הערבות הקודם, שבו הוגדל סכום הערבות לסך של 70,000 ש"ח. לכתב ערבות זה הועתקו המילים המסייגות לעיל, שהופיעו בכתב הערבות הקודם (ר': ת/10 לתצהיר התובע).

3.         התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבעים ביקשו וקיבלו רשות להגן. הנתבע 2 קיבל רשות להתגונן אך בשאלה האם האשראי שניתן לנתבע 1 הוא אשראי חדש ונוסף שניתן לאחר מועד חתימתו של הנתבע 2 על כתבי הערבות, או שמא מדובר באשראי שנתקבל במועד מוקדם יותר ולפיכך אינו מחייב את הנתבע 2 מכוח כתבי הערבות.

טענות הצדדים

4.         לטענת התובע, לאחר המועד שנקבע בכתבי הערבות, הוא העמיד לרשות הנתבע 1 אשראי מוגדל בדרכים שונות: הגדלת יתרות החובה ומשיכות כספים בסכומים גדולים מן החשבון, מתן הלוואות, המצאת ערבות בנקאית ושיקים בנקאיים, ובכך עמד בהתחייבותו להעמיד אשראי נוסף לנתבע 1 ולאפשר לו להמשיך ולהפעיל את חשבונו ולפעול להשבת חובו על-ידי ייצור הכנסה. לגרסת התובע, הוא מעולם לא התחייב לאפשר לנתבע 1 לפרוץ את מסגרת האשראי החדש או לנפק לו ערבויות בנקאיות לביצוע עבודות מעבר לסכום המוסכם מבלי שיועמדו בטחונות מתאימים נוספים.

באשר לנתבע 2, טוען התובע כי כתב הערבות עליו חתם קושר אותו בחובו של הנתבע 1 עד לסכום הקבוע בו, משום שחובו של הנתבע 1 כולל אשראי שניתן לו לאחר מועד החתימה על כתבי הערבות.

5.         מנגד, טוענים הנתבעים כי התובע לא קיים את התחייבותו להעמיד אשראי חדש לנתבע 1, משום שהכספים שהזרים לחשבונו נבלעו הלכה למעשה ביתרת החובה, ובכך מנע מהנתבע 1 להשתמש בכסף זה לצורך המשך פעילותו העיסקית, כפי שהובטח לו בעל-פה. בכלל זה נטען כי התובע סירב להמציא לנתבע 1 ערבויות בנקאיות, שנדרשו לצורך התמודדותו לקבלת עבודות במכרזים שונים, בכך מנע ממנו את האפשרות לייצר הכנסה, ולפעול להקטנת חובו על הריבית שנצטברה לו.

            באשר לחובו של הנתבע 2, טוענים הנתבעים כי התובע לא העמיד בחשבונו של הנתבע 1 אשראי חדש ונוסף כפי שהתחייב לעשות בכתבי הערבות מיד לאחר מועד חתימתם, דהיינו יום 10.5.01. לשיטתם, החוב הנתבע בתביעה דנן הוא חוב שנצבר בגין אשראי קודם, אשר אין הנתבע 2 ערב לו, משום שערבותו הותנתה במפורש לאשראי שינתן לאחר מועד זה.

השאלה שבמחלוקת

6.         באשר לנתבע 1, שלא חלק על קיומו של חוב כספי לתובע, אלא רק על גובהו של החוב, יש לבחון את השאלה האם עמד התובע בהתחייבויותיו, ואכן העמיד אשראי חדש ונוסף בחשבונו של הנתבע 1 כפי שהתחייב.

באשר לנתבע 2 יש לבחון האם הוא ערב לחוב הנתבע. משמע, האם החוב הנתבע מקורו באשראי חדש שניתן לאחר מועד חתימת הערבות. בכלל זה, יש לקבוע מהו המועד שבו ניתנה הערבות.

מסגרת האשראי שהועמדה לנתבע 1

מסגרת האשראי - סוג האשראי המוסכם

7.         הנתבעים טוענים כי ההסכמה שהתגבשה ביניהם לבין התובע אשר הובילה להעמדת הערבות, נעשתה בעל-פה, ובמסגרתה התחייב בפניהם התובע להעמיד מסגרת אשראי שתאפשר לנתבע 1 לייצר הכנסה ולהקטין את יתרת חובו, ובכלל זה מתן ערבויות בנקאיות שיבטיחו את התמודדותו של הנתבע 1 במכרזים שונים לביצוע עבודות.

הנתבעים לא הציגו כל ראיה שיש בה כדי לבסס את התחייבותו של התובע להעמיד את מסגרת האשראי בדרך מסויימת דווקא, כגון באמצעות העמדת ערבויות בנקאיות. הראיות שהוגשו מלמדות כי ההיפך הוא הנכון: כתב הערבות הבנקאית מיום 19.3.01, בסכום של 33,000 ש"ח לתקופה של שנה, אינו מכיל סייג כלשהו באשר לסוג האשראי שיעמיד התובע (ר': ת/7 לתצהיר מטעם התובע). כמו-כן, כתב הערבות לכל חוב, מיום 10.5.01, שניתן עד לסכום של 70,000 ש"ח, אינו מכיל תנייה המחייבת את התובע בהקצאת מסגרת אשראי מסוג מסויים דווקא (ר': ת/10 לתצהיר מטעם התובע). הנתבעים לא טענו כי כתב הערבות הראשון, מחודש מרץ 2001, סייג את הערבות באופן המוכיח את טענתם, ומימלא לא הגישו את המסמך, שאין מחלוקת שהוא מצוי בחזקתו של הנתבע 2 לאחר שנמסר לידיו מאת התובע.

גם מעיון בבקשה ששלח מנהל סניף התובע במבשרת ציון, אל מנהל המרחב מיום 6.4.01 לאישור מסגרת האשראי, עולה כי מדובר באשראי כללי בסך 100,000 ש"ח, שיינתן כנגד ערבות בנקאית וערבות אישית, וכי הבסיס להקצאתו הוא באפשרות לפיה ייצור הכנסה עתידי של הנתבע 1 יאפשר לו להשיב את האשראי שינתן לו. בבקשה נכתב כי הנתבע 1 "הגדיל מאוד את פעילותו וכיום עובד עם משרד הביטחון ומשרד החקלאות", והוא שיעבד לטובת התובע את החוזים שלו עם מוסדות אלה (ר': ת/8 לתצהיר מטעם התובע). לא-זו-אף-זו, הנתבעים לא הציגו ראיה לכך שהנתבע 1 אכן פנה אל התובע במועד כלשהו בזמן אמת בבקשה שתינתן לו ערבות בנקאית להבטחת הצעה כלשהי אותה הוא מבקש להציע במכרז מסויים. הנתבע 1 טען כי התובע הכשיל את התמודדותו במכרז לדילול יער הסטף שנערך במהלך החודשים יוני-יולי 2003 (ר': סעיף ח' לתצהירו), אולם לא הוכח כי פנה אל התובע עת היה המכרז פתוח להשתתפות מציעים, וביקש ממנו ערבות להבטחת אותה הצעה. יתרה מזו, בבקשה שהגיש הנתבע 1 לתובע, ביום 27.9.02, להותיר בידו מחצית מכל סכום שיופקד לחשבון, על מנת שיוכל "להמשיך לתפקד ולשלם את חובי לבנק", לא העלה הנתבע 1 כל טענה על כך שהתובע מקשה עליו או שולל ממנו את האפשרות לזכות בעבודות שהוצעו במכרזים, וכי התובע אינו עומד בהבטחתו לסייע לו בדרך של מתן אשראי זה או אחר (ר': ת/33 לתצהיר מטעם התובע). כך היה גם בבקשה נוספת של הנתבע 1 (מיום 1.10.02) לקבלת ארכה לפרעון חובו, שבה לא העלה כל טענה לעניין מסגרת האשראי שהועמדה לו, ובכלל זה גם לסוגיית העמדת ערבויות בנקאיות מצד התובע (ר': ת/34 לתצהיר מטעם התובע). מנגד, כפי שיובהר בהמשך, משך הנתבע 1 סכומי כסף בצורות שונות ולא הייתה כל מניעה למשוך כספים גם באמצעות ערבות בנקאית.