נדחתה תביעת בכיר במנהל מקרקעי ישראל להכיר בו כעובד מדינה

1.   לפני תביעתו של מר אמציה תבואה, (להלן: "התובע"), כנגד מנהל מקרקעי ישראל, (להלן: "הנתבע"). התובע עתר בתביעתו לסעדים כדלקמן:

א.   סעד הצהרתי לפיו יש לראותו כעובד מדינה קבוע לכל דבר ועניין החל משנת 1986 ואילך, על פי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959, לרבות לעניין זכויותיו לפנסיה תקציבית על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל - 1970.

ב.   סעד הצהרתי וצו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לפגוע בכל דרך בתפקידיו ובסמכויותיו.

ג.    צו עשה המורה לנתבע לשלם לתובע שכר חודשי ותנאים נלווים על פי בסיס שכר של 21,731 ש"ח לחודש.

ד.   הפרשי שכר עבודה בין מה שקיבל כ"קבלן" לעומת מה שהוא מקבל כיום, הפרשים לבטוח מנהלים לאור הפער בשכרו כאמור, הפרשים לקרן השתלמות וימי מחלה.

2.         השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות:

א.        התובע היה בעל תפקיד בכיר במערך הפיקוח של הנתבע וזאת החל משנת 1986. הוא ביצע עבודות עבור הנתבע על פי "חוזה למתן שירותים", (להלן: "הסכם ההעסקה"). הסכם ההעסקה חודש מעת לעת, עד לשנת 2001.

ב.         בהסכם ההעסקה נקבע מפורשות, כי "השירותים יינתנו למינהל שלא במסגרת של יחסי עבודה הנהוגים בין עובד למעביד אלא כאשר הקבלן פועל כבעל מקצוע עצמאי, המעניק את שירותיו למינהל על בסיס קבלני ומקבל את תמורת שירותיו כמתחייב ממעמד זה".

ג.         התובע היה רשום כעצמאי ברשויות השונות, לרבות לצורך תשלום מיסים ומשכורתו החודשית שולמה לו כנגד חשבונית מס.

ד.         ביום 9/9/2001 פורסמו שני מכרזים פנימיים לאיוש משרות בנתבע. האחד, למשרת מנהל אגף הפיקוח והשני למשרת סגן מנהל אגף הפיקוח, (להלן: "המכרזים הפנימיים").

ה.        המכרזים הפנימיים נועדו אך ורק לעובדי הנתבע ולפיכך, היה התובע מנוע מלהתמודד בהם, בהיותו מוגדר כ"קבלן".

3.         ההליך הזמני:

על רקע מניעותו כאמור להתמודד במכרזים הפנימיים פנה התובע לבית הדין בבקשה למתן צו מניעה זמני, (להלן: "הבקשה").

בתגובה לבקשה הסכים הנתבע לעכב בשלב ראשון את המכרזים הפנימיים.

במשך כשנה לא התכנסה ועדת הבוחנים ולא קויימו הליכי המכרזים הפנימיים בפועל, כך שלמעשה "הוקפא" המצב.

בכל אותה עת, מיום הגשת הבקשה ועד להחלטה בה, נעשו נסיונות בין הצדדים למצוא פתרון מוסכם, אולם הניסיונות לא צלחו.

בעמדת הנתבע לבקשה, (להלן: "עמדת הנתבע"), הודיע הנתבע לבית הדין כדלקמן: "כיום נכון המשיב להתיר למבקש להתמודד במכרז לתפקיד סגן מנהל אגף הפיקוח במשיב ולפיכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לצו זמני ככל שהיא מתיחסת למכרז לתפקיד זה".

הנתבע ציין בעמדתו, כי באשר למכרז לתפקיד מנהל אגף הפיקוח, מכרז זה ימשיך להיות מוקפא בהסכמה כאשר, בסעיף 7 לעמדת הנתבע, מבוטא ההליך שיתבצע באשר למשרה זו כדלקמן:

"7.1   נוכח נסיבותיו המיוחדות של התיק דנן, לאור העובדה שמתח הדרגות של תפקיד סגן מנהל אגף הפיקוח הינו 40-42 (מח"ר) ולאור החלטת הממשלה מיום 17/6/01, (נספח א' לתגובת המשיב לבקשה לצווים זמניים), יהא המבקש רשאי להגיש מועמדותו במסגרת המכרז לתפקיד סגן מנהל האגף.