נדחתה תביעת אשה לפיצוי כספי בגין הפרת הסכם נישואין

פתח דבר

1.         התובעת ילידת 1977, תושבת הכפר .... שבשטחים, נישאה לנתבע יליד 1943 תושב ...בבית הדין השרעי בטול אל כרם, בתחום הרשות הפלסטינית.

            הצדדים חיו זמן מה במדינת ישראל וכאן בכפר ....נחתם ביניהם הסכם נישואין. התובעת טוענת כי הנתבע הפר הסכם זה ותובעת בהסתמך עליו פיצוי כספי מוסכם הקבוע בהסכם הנישואין.

            עניינו של פסק הדין שבכאן, הוא הכרעה בשאלה האם מגיע לתובעת הפיצוי הכספי אם לאו.

הרקע הדיוני

2.         התביעה הוגשה ביום 16.1.02 במהותה הוכתרה התביעה כ"תביעה כספית, חוזית על סך של 480,000 ש"ח". 

3.         כבוד השופטת בנר (המותב הקודם) הפנתה את הצדדים לגישור, כבר ביום 18.5.03, ואולם ככל הנראה הגישור לא עלה יפה והתיק נקבע להוכחות בפני המותב הקודם ליום 8.3.05, ואולם ביום שנועד להוכחות לא היה בפני בית המשפט תצהיר עדות מטעם הנתבע. משכך, נקבע התיק לקדם משפט ולהוכחות. במסגרת ההוכחות, הצדדים נחקרו על תצהיריהם, הוגשו סיכומים בכתב וכעת, ניתן איפוא פסק דיני.

הרקע העובדתי

4.         הנתבע כאמור, יליד 1943, מוסלמי יליד .... נשוי ל- 2 נשים ואביהם של 15 ילדים. לדבריו, מאחת מנשותיו, שהיתה תושבת .... שבשטחים וכיום תושבת ישראל התגרש בשנת 1974. הנתבע נשא את התובעת לאשה ביום 2.8.99 בבית הדין השרעי בטול כרם, אשר ברשות הפלסטינית. הצדדים התגרשו בינתיים בבית הדין השרעי בטול כרם.

כזכור חתמו הצדדים על "הסכם תנאי נישואין" בכפר ....ביום 11.9.99 על פי תנאי חוזה זה היו הסכמות שונות לעניין חייהם המשותפים של בני הזוג, לרבות חובת כיבוד הדדי בין בני הזוג, וכן התייחסויות ממוניות שאת העיקריות בהן אביא כלשונן:

                "5. הבעל מתחייב לגרום לכך כי האשה תקבל אזרחות ישראלית (ולכל הפחות תקבל מעמד של תושבת בישראל) ולצורך כך יממן הבעל את הוצאותיוה של כל עורך דין או כל אדם אחר בו תבחר האשה לצורך הטיפול בעניין זה..."

                6. הבעל מתחייב לרכוש בעבור האשה בתוך 3 שנים, מיום חתימת הסכם זה, מקרקעין אשר יהיו ראויים לשימוש לצרכי בניה בעיר שפרעם עילית, וזאת בשטח של דונם אחד (1000מ"ר) עליהם יבנה הבעל, במימונו על חשבונו הבלעדי את דירת המגורים של המשפחה בה תחיה האשה עם הבעל והילדים שיוולדו לה ממנו בלבד. הבעל מתחייב לרשום את הבעלות במקרקעין ובדירת המגורים הנ"ל ע"ש האשה, ומתחייב לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בביצוע הפעולות הנ"ל.

                7. באם הבעל לא יקיים את התחייבויותיו עפ"י סעיף 3 לעיל, כי אז מתחייב הבעל לשלם לאשה הסכם של 70,000 דולר אמריקאי (שבעים אלף דולר אמריקאי) לפי השער היציג לדולר האמריקאי, לאחר חלוף שלוש שנים מיום חתימת הסכם זה.

11. אם הבעל יפר תנאי מתנאי הסכם זה, הוא מתחייב לפצות את האשה בנוסף על כל נזק ו/או זכות כלשהי לה תהיה זכאית, פיצוי מוסכם וקבוע מראש בסך השווה ל- 20,000 דולר אמריקאי (עשרים אלף דולר אמריקאי) לפי השער היציג של הדולר האמריקאי ביום ההפרה...".

5.         התובעת מתארת בתצהיר שבתיק את הבקשה לפטור מאגרה (בש"א 231/02) את העובדות הצריכות לעניין כדלקמן:

                "3. למרות פער הגיל בין הצדדים, ולמרות העובדה כי המשיב כבר נשוי לאשה אחרת, הסכמתי להינשא למשיב לאחר הבטחותיו הרבות להבטיח לי חיים חדשים בתוך ישראל. אותה העת ראיתי במשיב כמי שהולך להושיע אותי מהחיים האומללים בשטחי הרשות הפלשתינית, מהעוני והייאוש בו שרויה משפחתי.

                4. בסמוך לנישואי, ועל מנת להבטיח את עתידי בתוך מדינת ישראל, ומאחר ולא היתה אפשרות פורמלית לרשום אותי כאשתו של המשיב במשרד הפנים, חתמתי עם בעלי על הסכם תנאי נישואין ביום 11.9.99 שנערך ע"י עוה"ד תאבת בידוסי בחדרה".

6.         לטענת התובעת - מיד לאחר חתימת ההסכם, המשיב החל להפר אותו "בשיטתיות". בתחילה שכר עבורה דירת מגורים בעיר אום אל פחם במשך חודש ימים, ולאחר מכן לדבריה, העביר אותה לגור בדירת אימו ב...., עד אשר ביום 20.5.01 לטענת התובעת, הוא גירש אותה מביתה לבית אביה ב... ולאחר שגזל ממנה זהב שרכש עבורה במעמד הנישואין וריהוט שהביאה מבית אביה.

7.         כעולה מן העדויות שהיו בפני (אך לא מכתב התביעה) ביום 4.9.01 הגישה התובעת תביעת גירושין כנגד הנתבע בבית הדין השרעי בטול כרם, ברשות הפלסטינית וביום 23.6.03 ניתן פסק דין לגירושין בבית הדין השרעי בטול כרם בין הצדדים עקב העובדה שהנתבע נטש את התובעת יותר משנה "ללא סיבה שרעית" (העתק התביעה ופסק הדין צורפו כנספחים לתצהיר עדותו של הנתבע).