נדחתה תביעת אלמנה לשלם לה קצבת שאירים בהתאם להוראות קרן הגמלאות של חברי דן

1.   לפנינו תביעת התובעת, אלמנתו של מר חיים דדוש ז"ל, (להלן: " המנוח"), להצהיר, כי היא "אלמנה" כמשמעות מונח זה בתקנון הנתבעת ולחייב את הנתבעת לשלם לה קצבת שאירים בהתאם להוראות התקנון כאמור.

2.         העובדות הרלוונטיות, שאינן שנויות במחלוקת :

א.   התובעת, ספרית במקצועה, הייתה נשואה למנוח עד למועד פטירתו ביום 5/7/2001. לבני הזוג שני ילדים, בן ובת.

ב.   המנוח היה חבר ועובד דן-אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ, (להלן: " דן"). המנוח היה עמית בנתבעת.

ג.    ביום 20.1.82 נפל המנוח מגג והפך משותק בפלג גופו התחתון, (להלן: " הפגיעה").

ד.   התובעת והמנוח התגוררו יחדיו בדירת מגורים ברחוב פומורוק 10 בתל אביב, (להלן: " דירת המגורים המשותפת"). במועד השנוי במחלוקת בין הצדדים, עזבה התובעת את דירת המגורים המשותפת.

ה.   המנוח המשיך להתגורר בדירת המגורים המשותפת עם בנו, עד ליום פטירתו.

ו.    במשך 24 חודשים לאחר פטירת המנוח קיבלה התובעת קצבה מדן על פי תקנון דן.  פנייתה של התובעת לנתבעת לאחר מכן לתשלום קצבת שאירים כמתחייב בתקנון הנתבעת, נדחתה ועקב כך הוגשה התביעה לבית הדין.

3.         עיקרי טענות התובעת

לאחר הפגיעה הפך המנוח להיות אדם אלים. התובעת חשה אז כי חייה בסכנה. בסוכות, בחודש אוקטובר 1998, היא נאלצה לעזוב סופית  את דירת המגורים המשותפת, עקב אלימות המנוח. למרות זאת, לטענתה, היא המשיכה לדאוג למנוח ולצרכיו היומיומיים לרבות אוכל, כביסה ונקיון, עד ליום פטירתו.  לפיכך לטענתה, יש לראותה כ"אלמנת" המנוח ולא כ"פרודה" ממנו, ולכן, לדידה, היא זכאית לקצבת שאירים מהנתבעת.

4.         עיקרי טענות הנתבעת

התובעת עזבה את דירת המגורים המשותפת כבר בשנת 1987 בעקבות מערכת יחסים שניהלה עם גבר אחר, מר ברוך לוי, בן זוגה הנוכחי. לאחר שעזבה את דירת המגורים המשותפת המשיך המנוח להתגורר בדירה עם בנו. התובעת לא המשיכה לקיים עם המנוח "קשר של שיתוף", לא היתה לה כל כוונה לחזור לחיי שיתוף עימו. מערכת היחסים בין התובעת למנוח הייתה עכורה ביותר ולפיכך, מכח היותה "פרודה" ממנו משנת 1987 היא אינה זכאית לקצבת שאירים.

5.   התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית וכן הוגשו מטעמה תצהיריהם של ד"ר מלכה לובודה, ידידתה שהינה רופאה כללית, הגברת סנדרה טאחן, שכנתם של התובעת והמנוח, מר דוד סבן, אח התובעת וגברת סיגלית קזיס, בתם של התובעת והמנוח.                                                                                                                                               

      כן הוגש מטעמה תצהיר של מר שלמה סתיו, חברו של המנוח וזאת לאחר שמלכתחילה הוא הגיש תצהיר מטעם הנתבעת.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מנהל הנתבעת וידידו של המנוח, מר אלי רוזנצויג, חשב הנתבעת מר עזרי מעודה ומר אברהם מונטבילסקי, מכר של המנוח. העדים כולם נחקרו על תצהיריהם. מר סתיו נחקר בחקירה נגדית על ידי שני הצדדים.

הנתבעת הגישה גם תעודת עובד ציבור ערוכה על ידי נציגת משרד הפנים - גברת רחל זבולון, (להלן: " תעודת עובד ציבור"). לתעודת עובד הציבור צורפה תמצית רישום ממרשם האוכלוסין לגבי כתובותיה של התובעת ותאריך שינוי הכתובות.

6.         המסגרת הנורמטיבית

המונח "אלמנה" מוגדר בתקנון הנתבעת כדלקמן:

                        "אלמנה" -