נדחתה תביעה של מזכירה במחלקת הרווחה של המועצה האזורית בקעת הירדן, אשר פוטרה על רקע אי התאמה

5. התובעת עבדה אצל הנתבעת (להלן - המועצה) כמזכירה במחלקת הרווחה, עד שפוטרה מעבודתה בפיטורים שנכנסו לתוקף ביום 23.12.98. לטענת התובעת היא זכאית לפיצויי פיטורים מוגדלים ולתשלום עבור ארבעה חודשי הסתגלות, כמו גם לפיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב. לטענת המועצה התובעת פוטרה משיקולים עניינים ובתום לב על רקע בעיות שנתעוררו בתפקודה. פיטוריה אושרו בהחלטת הועדה הפריטטית, המהווה מעשה בית דין, והתובעת מושתקת מלטעון כנגד חוקיות פיטוריה. מוסיפה המועצה עוד, כי אין בסיס לתנאי הפרישה הנתבעים על ידי התובעת.

6. עיקרי העובדות הרלבנטיות העומדות בבסיס הדיון ואינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן אלו: 

                                 א.                                          א.         התובעת, מזכירה במחלקת הרווחה במועצה, עבדה במועצה מיום 1.11.87 ועד יום  23.12.98. אין חולק כי פיטוריה של התובעת היו בסופו של יום על רקע מתיחות קשה ומשבר אמון בינה לבין מי ששמשה כממונה עליה מאז שנת 1992, הגב' ניקול זר אביב (להלן-ניקול).

                                 ב.                                          ב.         במשך תקופה ארוכה היו היחסים בין התובעת לבין ניקול  יחסים טובים, והיתה שביעות רצון מתפקודה של התובעת. כך עד תחילת שנת 1998, שאז חלה התדרדרות ביחסים בין השתיים עד כדי מתיחות רבה, שהגיעה לשיאה במהלך חודש יוני 98, על רקע השתתפותה של התובעת בקורס למפעילי צימרים.  על הסיבות למשבר ולהתדרדרות ביחסים יש מחלוקת בין הצדדים, עליה נעמוד בהמשך. בשל המתיחות הרבה ששררה ביניהן יצאה התובעת לחופשה בת חודשיים ימים מיום 1.7.98 ועד יום 31.8.98 (נספח נ/3 לתצהיר מגי מיודק). מחציתה של החופשה היתה חופשה בשכר ומחציתה חופשה ללא תשלום.

                                  ג.                                            ג.          במכתב מיום 5.8.98, במהלכה של החל"ת, הודיעה התובעת לראש המועצה דוד לוי, כי בשל חוסר האמון הרב השורר בינה לבין ניקול, היא החליטה שלא לחזור לעבודה במחלקת הרווחה. עוד היא ביקשה לקבוע פגישה בקשר להמשך עבודתה במועצה (נספח ת/11 לתצהיר התובעת, להלן - המכתב הראשון). בו ביום,         ב- 5.8.98, הפנה ראש המועצה את המכתב הראשון לניקול ולמגי מיודק, מי ששימשה כמזכירת המועצה באותה עת (להלן - מגי), והנחה אותן במזכר שצירף כדלקמן:

"לטיפולכן.

יש לראות בכך מכתב התפטרות.

יש לסכם עימה סיום עבודה וכו'

יש להיערך לקליטת עובד/ת בתקן שהתפנה" (ת/100, להלן - המזכר).

ביום 7.8.98, שלחה ניקול מכתב לועדת כ"א, בו פירטה את הליקויים בתפקודה של התובעת, שהובילו, לטענתה, למשבר ביחסים ביניהן. בסיכום מציינת ניקול במכתבה, כי התובעת לא תוכל להמשיך לעבוד איתה במחלקת הרווחה, וכי כך גם עולה מבקשת התובעת  עצמה (נספח נ/6 לתצהירה של מגי). 

                                 ד.                                          ד.         זמן קצר לאחר מכן חל שינוי אצל התובעת. ביום 26.8.98, לאחר שיחה שהתנהלה בין התובעת לבין מגי, שלחה התובעת מכתב נוסף לראש המועצה והודיעה, כי היא חוזרת בה מהאמור במכתבה הקודם. התובעת מציינת במכתבה, כי בכוונתה לשוב לעבודה במחלקת הרווחה ביום 1.9.98, עם תום החופשה (נספח נ/7 לתצהירה של מגי, להלן - המכתב השני). ואולם, ניקול התנגדה לבקשת התובעת לשוב לעבודתה במחלקה. בהתאם לכך, החליטו ראש המועצה ומזכירת המועצה מגי, כי התובעת לא תחזור למחלקת הרווחה, ותשב במתחם המרכזייה עד שימצא לה תפקיד חלופי (ס' 11-12 לתצהיר מיודק, נספח ת/13 לתצהיר התובעת). כך ארע שבמהלך חודשים ספטמבר - אוקטובר 1998, ישבה התובעת במתחם המרכזייה  ולא שובצה לתפקיד כלשהו.

                                 ה.                                          ה.         בשלב זה החלה מעורבות של נציגות העובדים בטיפול בעניינה של התובעת. ביום 1.9.98, כתב יו"ר ועד העובדים דוד אלקיים לדני בן שטרית, מזכיר האיגוד המקצועי, כי הוא מבקש להוציא צו מניעה כנגד הפעולות החד צדדיות שבהן נקטה המועצה בעניינה של התובעת (ת/9 לתצהיר התובעת). יום למחרת,            ה-2.9.98, פנה דני בן שטרית לראש המועצה בבקשה להחזיר את התובעת לעבודה. עוד ציין, כי ההסתדרות וועד העובדים יפעלו להוצאת צו מניעה כנגד ההחלטה וכי תזומן בימים הקרובים ועדה פריטטית בנושא (נספח ת/14 לתצהיר התובעת).

                                  ו.                                            ו.          במכתב מיום 2.10.98, הודיעה מגי, מזכירת המועצה, לתובעת ולוועד העובדים על ההחלטה להפסיק את עבודתה של התובעת (נספחים ת/15, ת/16 לתצהיר התובעת). במכתב צוין כי אם התובעת מתנגדת לפיטורים עליה להשיג על כך בישיבה של מליאת המועצה שתתקיים 13.10.98. במכתב מיום 4.10.98 הודיע הוועד, כי הוא שוקל  הכרזת סכסוך עבודה באם לא יוסר לאלתר המכתב בדבר הפסקת עבודתה של התובעת ויחל מו"מ מיידי בעניינה. עוד צוין במכתב, כי עתיד להתקיים דיון בוועדה פריטטית לעניין אי החזרתה של התובעת לעבודה לאחר סיומו של חל"ת מאושר (נספח ת/17 לתצהיר התובעת).

                                  ז.                                            ז.          ביום 13.10.98 החליטה מליאת המועצה על הפסקת עבודתה של התובעת. ההחלטה התקיימה לאחר שראש המועצה ומזכירת המועצה  פרטו בפני מליאת המועצה  את  הנימוקים לכך. התובעת לא הופיעה בפני המליאה אף שהוזמנה (ת/10 לתצהיר התובעת).

                                 ח.                                          ח.         ביום 3.11.98 התכנסה הועדה הפריטטית ואישרה את דרישת המועצה להפסקת העבודה של התובעת. הועדה קבעת את מועד סיום ההעסקה ליום 23.12.98. עוד החליטה הועדה להעביר מחלוקת שהתגלעה בין חברי הועדה בקשר לפנסיה ולפיצויי הפיטורים של התובעת להכרעת בורר. וכך קבעה הועדה לעניין זה:

"מאחר וקיימת מחלוקת בין חברי הוועדה באשר לזכאות העובדת לפנסיה תקציבית, וזאת בהתאם לסעיף 79 לחוקת העבודה ולשיעורה כעמדת נציג הסתדרות הפקידים, לבין זכאות להקפאת זכויות הפנסיה ב"מבטחים" ו/או פיצויי פיטורין ושיעורם, כעמדת נציג מרכז המועצות האזוריות, מועברת ההכרעה בשאלה זו להכרעתו של בורר יחיד מוסכם אשר יקבע בין הצדדים על פי סעיף 84 לחוקת העבודה. גדר סמכותו הינה בקביעה - איזו עמדה מבין שתי העמדות חלה על העובדת ומהו שעור תנאי הפרישה המגיע לה" (נספח ת/2 לתצהירה של התובעת).

                                 ט.                                          ט.         הבוררות התנהלה בפני עו"ד רינה גרוס, ס/הממונה הראשי על יחסי עבודה. ביום 12.5.99, ניתן פסק הבוררות (נספח טז' לכתב התביעה). פסק הבוררות בוטל על ידי בית הדין האזורי בירושלים (עב 1768/99, בש"א 1397/00). בקשר לכך הגישה הסתדרות המעו"ף (הפקידים) בקשת צד לסכסוך קיבוצי (ס"ק 11/03) ואולם היא חזרה בה מתביעתה, והתביעה נמחקה. לאחר כל אלה אין עוד מחלוקת בין הצדדים, כי אין התובעת זכאית לפנסיה תקציבית (ראה הגדרת המחלוקת שנותרה לבירור, כפי שהוגדרה על ידי הועדה הפריטטית).

ביום 6.11.03, שלחה הסתדרות המעו"ף מכתב למרכז המועצות האזוריות (נספח ת/21 לתצהיר התובעת) בבקשה לשוב ולפנות אל הבוררת על מנת שתכריע בסוגיה שנותרה פתוחה והיא "סוגיית הקפאת זכויות הפנסיה במבטחים...ו/או תשלום פיצויי הפיטורים ושיעורם". הפניה לא נענתה. 

                                  י.                                            י.          המועצה שילמה לתובעת, ישירות ובאמצעות שחרור כספים צבורים, 100% פיצויי פיטורים. שולמו לתובעת גם דמי הודעה מוקדמת.