נדחתה תביעה נזיקית לפיצוי בגין צו מניעה שבוטל

1.         זוהי תביעה כספית בסך של 1,000,000 ש"ח שהוגשה במקורה על ידי מר מרעי חסן אסלאן ז"ל (להלן: "המנוח") כנגד מר פייסל ח'ליל אסלאן (להלן: "הנתבע") לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו למנוח כתוצאה מצו מניעה שניתן במסגרת ת.א. (שלום נהריה) 1715/92 כנגד בניית בית מגורים שהחל בבנייתו בחלקה 36 בגוש 18737 מאדמות מזרעה (להלן: "המקרקעין") בתאריך 5/7/94 ואשר נותר בתוקף עד ליום 10/5/99 ובגין צו מניעה נוסף שניתן במסגרת ת.א. (שלום עכו) 5401/98 ביום 23/11/98 ונותר בתוקף עד ליום 5/8/99.

2.         בעקבות פטירתו של המנוח ביום 26/11/02 הוגש בתאריך 4/5/04 כתב תביעה מתוקן לפיו צורפו תחתיו עזבונו וחמשת בניו, יורשיו על פי צו ירושה של בית הדין השרעי מיום 20/3/03.

            התשתית העובדתית:

3.         המנוח החל בבניית בית מגוריו במקרקעין בתחילת שנות התשעים. בשנת 1992 הגיש אביו של הנתבע, מר חליל אסלאן ז"ל, תביעה לבימ"ש השלום בנהריה (ת.א. 1715/92) לפירוק השיתוף במקרקעין וכן עתר למתן צו מניעה קבוע שיאסור על המנוח ועל מר איברהים אסלאן, שותפו, לעשות כל שימוש במקרקעין.

4.         בתאריך 31/12/92 הגישו המנוח ומר איברהים אסלאן תביעה לביהמ"ש המחוזי בחיפה (ת.א. 1261/92) וביקשו פסק דין הצהרתי כנגד משפחת סעדי לפיו יוצהר כי הם הבעלים במקרקעין. יצויין כי הנתבע ואביו לא היו צד להליכים אלה.

5.         לנוכח העובדה כי שאלת הבעלות של אביו של הנתבע ושל המנוח ומר איברהים אסלאן במקרקעין היתה שנויה במחלוקת ומאחר וההכרעה בעניין פירוק השיתוף והחלוקה תלויה בזכות בעלותו של אביו של הנתבע במקרקעין ולהכרעת ביהמ"ש המחוזי בתובענה שהוגשה על ידי המנוח ומר איברהים אסלאן ישנה השלכה למעמדו של המנוח במקרקעין, הורה כב' הנשיא א. קיטאי (בדימוס) בפסק דינו מיום 5/7/94 על חלוקת המקרקעין בעין בכפוף לאישור הועדה המקומית ולהחלטת ביהמ"ש המחוזי לעניין הבעלות. כב' הנשיא א. קיטאי (בדימוס) נעתר עד למתן החלטה אחרת על ידי ערכאה אחרת לבקשת אביו של הנתבע לצו המניעה ואסר על המנוח להכנס למקרקעין שהוקצו לאביו של הנתבע על פי תכנית החלוקה ולבצע בהן עבודות כלשהן.

6.         בתאריך 22/8/94 ניתן פסק דינו הראשון של כב' השופט סלוצקי אשר דחה את תביעת המנוח ומר איברהים אסלאן. בפסק דינו הראשון קבע כב' השופט סלוצקי כי לא שוכנע על סמך חומר הראיות שהובא בפניו כי נערכה עסקת מכר בין המנוח ומר איברהים אסלאן לבין מר גאזי סעדי כמיופה כוחם של יתר בני משפחת סעדי שנתבעו בתביעה ואשר היו בעלי זכויות הבעלות במקרקעין טרם ביצוע עסקת המקרקעין.

7.         בערעור שנדון בפני ביהמ"ש העליון (ע"א 5506/94) הודיע ב"כ המנוח ומר איברהים אסלאן על הסדר חלקי שהושג בין המנוח ומר איברהים אסלאן ושלושה מבני משפחת סעדי (המשיבים 3-1) לפיו יעבירו אלה את חלקם במקרקעין למנוח ולמר איברהים אסלאן בהעברה וולנטרית. כן הורה ביהמ"ש העליון על החזרת התיק לביהמ"ש המחוזי בחיפה לצורך שמיעת עדותו של מר גאזי סעדי שבאותה עת כבר ניתן היה לשמוע את עדותו וכי לאחר מכן יינתן על ידי ביהמ"ש המחוזי בחיפה פסק דין חדש.

8.         בתאריך 9/1/97 ולאחר שמיעת עדותו של מר גאזי סעדי ניתן פסק דינו השני של כב' השופט סלוצקי. בהתבסס על עדותו של מר גאזי סעדי ועל יתר הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש, קבע כב' השופט סלוצקי כי אכן נערכה עסקת מכר לפיה מכר מר גאזי סעדי בשמו ובשם אחיותיו ואחיו את המקרקעין למנוח ולמר איברהים אסלאן בחלקים שווים ואלה רשאים להירשם בפנקס המקרקעין כבעלים של המקרקעין.

9.         בתאריך 9/9/98 נדחה הערעור שהוגש על ידי הגב' עפאף סעדי כנגד פסק דינו השני של כב' השופט סלוצקי המכיר בזכות הבעלות של המנוח ומר איברהים אסלאן על המקרקעין.

10.        בתאריך 10/5/99 דחה כב' הנשיא א. ברק עתירה לדיון נוסף (דנ"א 5946/98) שהוגשה על ידי הגב' עפאף סעדי.

11.        בתאריך 8/7/98 רכש הנתבע את זכויותיו של שותף המנוח, מר איברהים אסלאן, במקרקעין. בעקבות רכישה זו הגיש הנתבע בתאריך 22/11/98 תביעה לבימ"ש השלום בעכו כנגד התובע (ת.א. 5401/98) לפירוק השיתוף במקרקעין וכן עתר לקבל לרשותו את המגרשים המסומנים 2 ו-5 באופן שיטול לרשותו את בית המגורים שהמנוח החל בבנייתו. כן עתר הנתבע למתן צו מניעה שימנע את המשך בניית ביתו של המנוח על אף העובדה שצו המניעה הראשון שניתן על ידי כב' הנשיא א. קיטאי (בדימוס) עמד למעשה בתוקף עד ליום 10/5/99 עת נדחתה עתירת הגב' עפאף סעדי לדיון הנוסף.

12.        בתאריך 23/11/98 נתנה כב' השופטת לפין-הראל צו מניעה זמני במעמד צד אחד כנגד המנוח המונע ממנו, בין היתר, את המשך בניית בית המגורים.

13.        בעקבות עתירת המנוח לביטול צו המניעה הזמני ניתנה בתאריך 5/8/99 החלטת כב' השופטת לפין-הראל אשר ביטלה את צו המניעה הזמני שניתן על ידה ביום 23/11/98 לנוכח מאזן הנוחות אשר לקביעתה נטה לטובת המנוח.

14.        לאחר שניתנה החלטת כב' השופטת לפין-הראל הגיש הנתבע בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה (בר"ע 714/99) אשר נתבררה בפני כב' השופט ברלינר ונדחתה בתאריך 1/2/99.

15.        הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט ברלינר (רע"א 8565/99) ואשר נדחתה בתאריך 6/12/99 על ידי כב' השופט ריבלין אשר לא מצא מקום להתערב בהחלטת ביהמ"ש המחוזי.

16.        בתאריך 1/5/03 הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם למתן פסק דין לחלוקת המקרקעין על פי הצעת החלוקה של מר אביבי תוך סיום כל המחלוקות הכספיות שבין הצדדים בנוגע לחלקה. בתאריך 22/2/04 ניתן פסק דינה של כב' השופטת לפין-הראל אשר אישרה את הסכם הפשרה שבין הצדדים ונתנה לו תוקף של פסק דין.

17.        ב"כ הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים הוגש תצהירו של מר חסן מרעי אסלאן וכן חוות דעתו של המהנדס סטפן כהן. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של מר פייסל אסלאן.

18.        בתאריך 15/11/05 נחקרו המצהירים והמהנדס סטפן כהן על חוות דעתו. הגם שניתנה לב"כ התובעים האפשרות להגיש תצהיר נוסף של ב"כ של התובעים עו"ד גב' מרון ביחס להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים במסגרת ת.א. 5401/98 אשר התנהל בפני כב' השופטת לפין-הראל, ויתר ב"כ התובעים על הגשת התצהיר ותחת זאת הוגשה לתיק ביהמ"ש ביום 29/12/05 החלטת כב' השופטת לפין-הראל מיום 13/12/05 באבעיה (בש"א 4268/05) שהחליטו ב"כ הצדדים להגיש על דעתם לכב' השופטת לפין-הראל ובמסגרתה נתבקשה כב' השופטת לפין-הראל למעשה לחוות דעתה האם הסכמת הצדדים לסיום המחלוקות הכספיות בת.א. 5401/98 אשר התנהל בפני כב' השופטת לפין-הראל התייחסה גם לתובענה זו המתבררת בפניי.