נדחתה תביעה לפיצוי בשל הגשת תלונה במשטרה

1.                1.                פיצוי כספי בשל תלונה במשטרה הוא נושא תביעה זו.

2.                2.                טוענת התובעת כי הנתבעות הגישו נגדה במשטרה, תלונת שווא בתאריך 09.09.2005. נטען על-ידי הנתבעות בתלונה כי, התובעת גרמה נזקים למערכת ההשקיה בביתה זאת על רקע יחסי שכנות יצויין כי התובעת טענה כי משנת 2000  הצדדים כבר לא מתגוררים זה בצד זה.

3.                3.                לדברי התובעת תלונה זו הוגשה על ידי הנתבעות, על לא עוול בכפה שכן היא לא ביצעה את המעשים  שייחסו לה ואשר פורטו בתלונה במשטרה.

4.                4.                כן נטען על ידי התובעת כי הדבר גרם לה נזק. מדובר לדבריה בתלונת שווא שגררה רישום במרשם הפלילי אשר הכתים ומכתים את שמה ומגביל את חייה הנורמטיביים והיא אינה יכולה להתקבל למקומות עבודה בשל פגם בתעודת יושר. לדבריה התיק אמנם נסגר מחוסר ראיות ברם הרישום מהווה נזק בלתי הפיך אשר כל ניסיונותיה למחוק זאת מהמרשם הפלילי לא צלחו.   

5.                5.                לדברי התובעת הנזקים שנגרמו לה הם חוסר האפשרות לעבוד במקום עבודה מסודר כמו הום סנטר. התובעת אף ביקשה מבית המשפט להורות על מחיקת הרישום הפלילי שלה.

6.                6.                הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה על הסף. נטען כי התביעה הינה טורדנית קנטרנית ומשוללת כל יסוד. נטען על ידי הנתבעות כי בשנת 1999 התעורר ויכוח בין הצדדים על רקע של יחסי שכנות ובניית החומה שבין החצרות. הנתבעות טענו כי בשנת 2005 ובסמוך לכך החלו להיגרם על ידי מאן דהוא חבלות במערכת ההשקייה של הנתבעות. את חששותיהן בדבר הנזקים הביעו הנתבעות בפני חוקר משטרה. מכאן נטען כי ככול שהמשטרה מצאה לנכון לטפל בדרך זו או אחרת הרי שאין הדבר קשור לנתבעות. משטרת ישראל היא שבחרה לפתוח חקירה כנגד התובעת ולסגור התיק מחוסר ראיות ולפיכך הכתובת של התובעת אינה צריכה להיות הנתבעות.

7.                7.                הנתבעות טענו כי בהתאם לסע' 60 לפקודת הנזיקין יש מגבלה על הגשת תובענה נגד אדם אשר מסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים ולפיכך בין היתר טענו לדחיית התביעה על הסף.

דיון

8.                8.                חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א-1981מטיל על המשטרה חובה לנהל מרשם פלילי ,ובו פרטי רישום לעניין כל אדם , שניתנה  לגביו הרשעה או החלטה אחרת כמפורט בחוק. במסגרת זו מנהלת המשטרה רישומים משטרתיים לעניין כל אדם אודות משפטים וחקירות תלויים ועומדים נגדו רישומים אודות תיקי חקירה סגורים.

9.                9.                בצד הטלת החובה על המשטרה , קובע החוק , כי המרשם הפלילי יהיה חסוי,ואין למסור מידע ממנו אלא בהתאם לאמור בחוק. בכך מבקש המחוקק לאזן בין האינטרס הציבורי הקיים בעשיית שימוש במידע הפלילי , לבין האינטרס החברתי.

10.            10.            המונח "תעודת יושר" הינו מונח בו נהוג להשתמש בעיקר לשם תיאור המסמך המועבר לגופים הזכאים לקבל מידע פלילי עפ"י החוק בכפוף להסכמת האדם שהמידע נוגע לו. מדובר במסמך המשקף את רישומי המידע מהמרשם הפלילי הקיים על שמו או המעיד על היעדר רישומים כאמור. המידע הפלילי הנמסר למבקש מפורט בתדפיס בחלוקה לנושאים הבאים : פרטים בדבר משפטים ולחקירות תלויים ועומדים (תיקי מב"ד) רישומים בדבר תיקים סגורים , רישומים בדבר תיקים שנגנזו באי תביעה.

11.            11.             המידע שסעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א - 1981 דן בו אכן מועבר למספר מצומצם של גופים המנויים בתוספת השלישית, ולצורכיהם בלבד,  אסורה עליהם העברת מידע זה, במישרין או בעקיפין, לגופים אחרים. ואף-על-פי-כן, מטיל הרישום סטיגמה על בעל הרישום, כל אימת שמוגשת נגדו במשטרה תלונה חסרת כל יסוד, והוא פוגע בפרטיותו, אף כשהוא מועבר למספר מצומצם של גורמים מחוץ למשטרה. 

12.            12.            כך או כך, דומה כי לא הוכח שהנתבעות פעלו שלא כדין כאשר פנו לרשות מוסמכת. 

בהתאם לסיפא של סעיף 60 לפקודת הנזיקין נקבע כדלקמן:

"לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום  שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים"

13.       13.       אציין כי אין בסמכותי להורות על מחיקת סיבת סגירת התיק והדבר יכול להיות אולי בהתדיינות מול משטרת ישראל ולא הנתבעות. 

14.       14.       כן אציין כי במסמכים אותם  צירפה התובעת ישנה התייחסות של המטה הארצי / האגף לחקירות ומודיעין-מדור מידע פלילי מתאריך 21 ביוני 2007 , המפנה לאפשרויות שינוי עילת סגירה והמלצות. 

בבג"צ 7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה נקבע כי: 

"כל אזרח המעוניין להשיג על כך שהתיק נגדו נגנז מחוסר ראיות או מחוסר ענין לציבור, והמבקש לשנות את עילת הגניזה לחוסר אשמה, רשאי לפנות לגורם שסגר את התיק ולבקשו לעשות כן. במקרה שבו נדחית בקשת האזרח, רשאי הוא לערער על החלטת הדחיה בפני הגורם הממונה על הגורם שסגר את התיק. היינו, כאשר פרקליט סגר את התיק, ניתן להפנות את הערעור לפרקליט המדינה או משנהו, וכאשר גורם במשטרה סגר את התיק, ניתן לפנות בערעור לקצין החקירות המחוזי האחראי על הגורם שסגר את התיק. בכך נפתחת אפוא דרך בפני אזרח, הסבור שאין כל אשמה במעשיו, לשנות את העילה שלפיה נגנז התיק בו נחשד, ואם תתקבל טענתו, תוצאת הלוואי תהיה כי התיק יימחק מרישומי המשטרה כליל.