נדחתה תביעה למזונות קטינה מאביה

1.         תובענה למזונות של ילדה קטינה מאביה הנתבע (להלן: "הקטינה"; "הנתבע").

2.         הקטינה ילידת 8.12.93, כבת 10.5 שנים לעת הגשת התובענה - 5.7.04.

3.         תובענה למזונות ככל תביעה אזרחית היא ההלכה בענין זה ידועה וברורה ואינה צריכה ראיה. ככזו, יש להוכיח את העילה שבבסיסה טרם הוכחת העובדות באשר לצרכי הזכאי למזונות מכאן וליכולתו של החייב מכאן. תובענה למזונות נועדה ליתן בידי הזכאי למזונות פסק דין בעזרתו יוכל הוא לממש את זכותו לקבל את המגיע לו מן החייב במזונותיו. זכותו זו של הזכאי למזונות תעמוד לו אם יוכיח, כי החייב במזונותיו מתכחש לחובתו זו ו/או למצער אינו עונה בה די. כל עוד החייב במזונות עונה לצרכי הזכאי למזונות ומספק אותם אין בידי הזכאי עילה לתבוע את החייב, שהרי הוא בא על סיפוקו גם ללא עזרת  בית המשפט. כך מבחינת המהות. מבחינה דיונית צריך כה"ת למזונות  להצביע על כך שהחייב למזונות אינו מספק את צרכי הזכאי למזונות, חדל מלספקם ו/או צמצם את תמיכתו בו ולמצער להצביע על מהלכים של החייב היוצרים חשש לפגיעה בספוק צרכיו של הזכאי המצדיק הסדרת הזכאות על דרך של התערבות שיפוטית גם אם טרם ארעה פגיעה של ממש בסיפוקם.

4.         מחיקת תביעה על הסף, כל תביעה, מחייבת זהירות רבה. מחיקת תביעה למזונות של קטין מחייבת זהירות כפולה ומכופלת. עם זאת, דחיית תביעה, כל תביעה, בתום ההוכחות, ולאחר שניתן לתובע יומו, אפשרית היא. כך גם דחיית תביעה למזונות, גם של קטין, מה גם שאין בדחיית התביעה למזונות משום מעשה בית דין וניתן להגישה מחדש מקום שהחייב במזונות חדל ממנהגו לספק את צרכי הזכאי, מנהג אשר שימש בסיס לדחייתה של התביעה.

5.         טרחתי והבהרתי את עמדתי באשר למטרתה של תביעה למזונות והצורך בהוכחת העילה שבסיסה גם כדי להתריע מפני הגשת תביעות למזונות המוגשות שלא לשמן אלא כחלק ממאבק הגירושין הכולל המתנהל בין בני הזוג. מן הראוי שביהמ"ש, במקרים מתאימים, לא יתן ידו, לתובענות שכאלה ובלבד שנחה דעתו, כי אין בדחיית התביעה משום פגיעה בזכאי למזונות.

כזה הוא המקרה שבפנינו. כזו היא התובענה שבפנינו ודינה אחת - להידחות.

            כתב התביעה

6.         כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. בכתב התביעה מפורטים צרכי הקטינה, הכנסות הנתבע/האב והכנסות אם התובעת (שעבדה נכון ליום הגשת התובענה). בכתב התביעה נדרש ביהמ"ש לחייב את הנתבע במזונות כדי הסכום הנקוב בו. אין בכתב התביעה פירוט עובדתי המלמד שהנתבע אינו ממלא את חובתו כלפי הקטינה. סעיף 4 לכה"ת מכוון להתנהגות הנתבע הסובל מחרדות וצועק בלילה - כך לטענת התובעת. אין בסעיף זה, גם לא ביתר הסעיפים בכה"ת טענה, כי הנתבע אינו מספק את צרכי הקטינה או שלא מספק אותם כנדרש.

            כתב ההגנה

7.         בכתב ההגנה נתבקשה דחייתה של התביעה. לטענת הנתבע התובענה קנטרנית וטורדנית שכן הוא נשא ונושא, מאז ומתמיד, בצרכי התא המשפחתי ובהוצאות החזקת הבית. והוא מפרט:

-           משלם מזה שנים את מלוא ההחזר החודשי של המשכנתא בסכום של 2000 ש"ח לחודש;

-           משלם את מלוא הוצאות החזקת הבית בסכום של כ- 1000 ש"ח לחודש;

-           משלם את כל קניות המזון במרכול השכונתי, מדי חודש בחודשו בסכום של כ-2000 ש"ח לחודש.

-           נותן לאם התובעת סכומים של 200-300 ש"ח לחודש, במזומן.

הנתבע מוסיף וטוען, כי ההוצאות הנ"ל, אותן הוא משלם, מגיעות למעל 5000 ש"ח

לחודש, והוא נאלץ לקחת  הלוואות ולהיכנס לחובות כדי לספקן שכן משכורתו כ-

5000 ש"ח לחודש,  אינה מספיקה - כל זאת כשהוא נותר ולא פרוטה אחת לסיפוק

צרכיו שלו.