- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נדחתה תביעה להגדלת קצבת שארים
|
ע"ב בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב -יפו |
9761-05
13.11.2007 |
|
בפני : נטע רות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ג.ש. עו"ד רובינשטיין |
: הממונה על תשלום הגימלאות עו"ד מסינג |
| פסק-דין | |
1. בפנינו ערעור לפי חוק שירות המדינה (גימלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן: " חוק הגימלאות"), המתייחס להחלטות הממונה על תשלום הגימלאות מיום 24/10/2004 ומיום 3/4/2005, לפיהן נדחתה תביעתה של המערערת ביחס להגדלת קיצבת השארים המשולמת לה (להלן: " ההחלטה") כפי שיפורט להלן:
2. התשתית העובדתית, כפי שהוסכמה בין הצדדים, פורטה במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 26/10/2006 כדלהלן:
המערערת הינה אלמנתו של מר נ.ג. ז"ל שנפטר ביום 2/7/04 (להלן: " המנוח").
המנוח היה עובד מדינה.
המערערת והמנוח היו נשואים, אולם לא חיו יחד, אלא חיו בפירוד של קבע החל משנת 1991 ועד לפטירתו של המנוח.
ביום 4/3/91 ניתן פסק-דין של בית הדין הרבני ובו נפסקו למערערת מזונותיה.
ביום 4/2/90 ניתן פסק-דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב המאשר הסכם אליו הגיעה המערערת עם המנוח.
מאז פטירתו של המנוח משלם המשיב קיצבת שארים למערערת על פי פסק הדין של בית הדין הרבני בסך של 856 ש"ח.
3. השאלה שבמחלוקת, כפי שהוגדרה במסגרת הדיון הנ"ל הייתה - האם המערערת זכאית לקיצבת שארים גבוהה מזו המשולמת לה בפועל וזאת, בהסתמך גם על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי או שמא, כטענת המשיב, זכאית המערערת לתשלום קיצבת שארים כפי המשולמת לה בפועל, דהיינו - על בסיס פסיקת המזונות כמופיע בפסק הדין של בית הדין הרבני בלבד.
4. הבסיס המשפטי לדיון במחלוקת שבפנינו נעוץ למעשה בסעיפים 28 ו-38 לחוק הגימלאות כפי שיפורט להלן:
סעיף 28 לחוק הגימלאות קובע לאמור:
"(א) זכאי לקיצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109(ב)(2), קיצבה באחוזים מהקיצבה שהייתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר והם -
(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא - ששים אחוז, אך לא יותר מארבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקיצבת פרישה שנפטר..."
סעיף 38 לחוק הגימלאות קובע לאמור:
"(א) אדם שנתגרש מאשתו ואגב כך מתחייב בתשלום מזונותיה, על פי פסק-דין או על פי הסכם בכתב, רואים את האישה, לעניין הזכויות הקשורות במותו לפי חוק זה, כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שאם תגיע לה קיצבה, היא לא תעלה על סך המזונות שאדם חייב בהן ערב פטירתו.
...
(ג) אדם שנפרד מאישתו פרידה של קבע, דינה לעניין חוק זה כדין גרושה, אף אם לא השאיר אחריו אישה אחרת."
עולה אפוא מהדברים כי סעיף 38 לחוק הגימלאות קובע חריג לכלל לפיו גרושה או פרודה (בעקבות פרידה של קבע) לא תהא זכאית לגימלת שארים.
5. מכאן שהשאלה המרכזית בה נדרשים אנו להכריע הינה כאמור - מהו היקף החיוב במזונות בו התחייב המנוח כלפי המערערת על פי פסק-דין או על פי הסכם בכתב.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
