נדחתה תביעה לביטול פסק דין בשל הטענה כי הושג במרמה

רקע עובדתי:

התובעת הינה חברה העוסקת בהסעות ומחזיקה בצי רכבים. על רכבי התובעת נמנה גם רכב מסוג מיצובישי מגנום מ"ר 80-232-17 (להלן - המכונית).

הנתבעת, במועדים הרלוונטיים לתביעה היתה הבעלים והמפעילה של מוסך ברח' המרץ 7, קרית אריה, פתח תקווה.

בחודש דצמבר 1999, או בסמוך למועד זה, היתה המכונית מעורבת בתאונת דרכים וניזוקה. המכונית היתה מבוטחת בידי כלל חברה לביטוח בע"מ, באמצעות סוכן הביטוח גולדנברג פאול (להלן - סוכן הביטוח).

בהתאם להוראות סוכן הביטוח הוכנסה המכונית לתיקון במוסך הנתבעת. עלות התיקון היתה 1,506 ש"ח (כולל מע"מ).

ביום 3.9.2000 הגישה הנתבעת לבית המשפט השלום בפתח תקווה בת"א 4792/00 תביעה נגד התובעת  (להלן - התביעה) לתשלום חוב כספי בסך 4,200 ש"ח. עילת התביעה נחלקה לשניים:

1.         עלות ביצוע תיקון במכונית ע"ס 1,506 ש"ח;

2.         שכירות רכב חלופי שהועמד, לטענת הנתבעת, לרשות התובעת ע"פ בקשת התובעת ועלות השכירות הסתכמה ב- 2,548.66 ש"ח.

ביום 20.12.2000 ניתן בתביעה פסק דין בהעדר הגנה נגד התובעת על מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד (להלן - פסק הדין). הנתבעת הגישה בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בתיק הוצל"פ 0-01-01099-26 (להלן - תיק ההוצל"פ) בקשה לביצוע פסק הדין.

לבקשת הנתבעת הוטל במסגרת תיק ההוצל"פ עיקול על כספים המגיעים לתובעת מאת עיריית ראש העין, בגובה מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ. ביום 27.01.2002, או בסמוך לכך, מומש העיקול והכספים שעוקלו הועברו לנתבעת.

עתה מונחת בפני תביעת התובעת להשבת הכספים שניגבו על ידי הנתבעת.

טענות התובעת:

ביום 8.11.2000 זוכתה התובעת בעלות התיקון, והנתבעת הוציאה לתובעת חשבונית/הודעת זיכוי בגין חשבונית החיוב ע"ס 1,506 ש"ח (כולל מע"מ). לפיכך, במערכת היחסים שבין התובעת והנתבעת בוטלה חשבונית המס ואין חוב בגין התיקון הנזכר.

לעניין השכרת הרכב - הסכם ההשכרה, הינו הסכם משולש שנערך בין סוכנות ההשכרה, י.ד. רכב ותחבורה בע"מ, לבין הנתבעת ולבין סוכן הביטוח, ולפיו הושכרה מכונית, אשר הועמדה לרשות סוכן הביטוח. התובעת טוענת, כי היא איננה צד לעסקת השכירות.

הנתבעת, מתוך תרמית והטעייה, לא יידעה את בית המשפט, כי הרכב המושכר הועמד לרשות סוכן הביטוח ולא לרשות התובעת, וכי החיוב בתשלום בגין השכירות אינו מוטל על התובעת. כמו כן, הנתבעת הסתירה מבית המשפט גם את העובדה, כי בגין חשבונית המס עבור תיקון המכונית כבר הוצאה חשבונית זיכוי. הנתבעת הסתירה מבית המשפט את הפרטים והעובדות להוויתן, ומתוך תרמית, הטעייה והונאת בית המשפט, נטלה פסק דין כנגד התובעת.

טענות הנתבעת

התובענה דנן, הוגשה בהליך לא ראוי. מאחר שעניינה של תובענה זו הנה אותה מסכת עובדתית שנדונה בת"א 4792/00, שומה היה על התובעת, להגיש בקשה לביטול פסק הדין או לערער עליו, ולא להיזכר למעלה מ-3 שנים מאוחר יותר ולהגיש "ערעור" בדרך של תובענה זו. משניתן פסק דין בתובענה הקודמת, והוא נעשה חלוט, קם ועומד מעשה בית-דין בין הצדדים, והתובעת לא רשאית להגיש תובענה זו.

דיון:

ביום 25.10.2006 התקיימה ישיבה מקדמית בפני, ובה הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בשאלה המקדמית, האם ניתן לתקוף את פסק הדין במסגרת התביעה בתיק זה.