נדחתה תביעה בעוולת התקיפה כנגד מאבטחי אוניברסיטת בן גוריון

1.         בפניי תביעת נזקי גוף, בה טוען התובע, יליד 1975, כי הנתבעים ביצעו כלפיו את עוולת התקיפה, כמשמעותה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשל"א - 1971 (להלן: "פקודת הנזיקין"), בכך שתקפו אותו בלילה שבין ה- 31.12.99 ו- 1.1.00, ליל הסילבסטר וגרמו לו לנזקי גוף.

2.         נתבעת 1 הינה מוסד להשכלה גבוהה, בעלים, מחזיקה ומנהלת את הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון  בבאר-שבע, (להלן: "האוניברסיטה") שבו התרחש הארוע (להלן: "הארוע"), בתחומי הקמפוס  פועל מועדון הסיפרוטק (להלן: "המועדון") שבו ארע הארוע ונתבעת 1, היא או מי מטעמה או מכוחה, הם המעסיקים של נתבעים 3 עד 9 ששימשו כמאבטחים.

3.         נתבעת 2 הינה הגוף הכלכלי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה , היא שמפעילה את המועדון ואחראית על הנעשה בו. נתבעת 2 ארגנה את מסיבת הסילבסטר ב- 31.12.99 שבה אירע הארוע.

            עובדיה של נתבעת 2, או מי מכוחה או מטעמה ששהו במועדון, זימנו את המאבטחים אל המועדון בזמן המסיבה  כדי לטפל בארוע.

4.         נתבעים 3 עד 9 (להלן: "המאבטחים") עבדו אצל הנתבעת 1 , או מי מטעמה  או מכוחה, כמאבטחים ונתנו שירותי-אבטחה במועדון. הם הוזעקו ע"י עובדי נתבעת 2 וטיפלו בארוע.

5.         נתבעת 10 היא חברת ביטוח ישראלית, ובכל הזמנים הצריכים לתביעה זו היתה המבטחת של נתבעת 2, בפוליסת ביטוח של נזקי צד ג'.

6.         נתבעת 11 היא חברת ביטוח ישראלית, ובכל הזמנים הצריכים לתביעה זו היתה המבטחת של נתבעת 1, בפוליסת ביטוח של נזקי צד ג' .

העובדות

7.         בלילה שבין ה- 31.12.99 ו- 1.1.00 נערכה מסיבת סילבסטר במועדון.

            המאבטחים נקראו ע"י השומר בכניסה להוציא אדם (להלן: "נוסרי") מהמועדון, משום שלטענתו אדם זה נכנס למועדון ללא תשלום.

            המאבטחים הגיעו למועדון, תחקרו את נוסרי וביקשו להוציאו מהמועדון, לאחר שסרב נשאו אותו המאבטחים על כפיים והוציאו אותו החוצה.

            התובע הבחין שהמאבטחים אחזו בנוסרי, ואף שלא הכיר אותו, ניגש אל המאבטחים, הפנה את תשומת ליבם לכך שנוסרי עומד לאבד את הכרתו ודרש שירפו מגרונו. המאבטחים ביקשו מהתובע שלא יתערב ושיעזוב את המקום, בתגובה לכך התובע תפס בידו של המאבטח כדי שזה יסיר אחיזתו מנוסרי.

            המאבטחים, תוך שהם מנסים להרגיע את נוסרי המתפרע, נאלצו לרסן בו זמנית גם את התובע שהחל להשתולל. לאחר מכן הגיעה ניידת משטרתית ואמבולנס אשר הוזמנו לבקשת המאבטחים.

            התובע נלקח לחדר המיון ושם אובחנו פגיעות בפנים, באף, בצוואר, בגב, בחזה ובבטן (העתק ממכתב השחרור צורף כנספח "1").

            בסמוך לאחר מועד הארוע, החל התובע לסבול מדכאונות וחרדות. ב- 19.2.00 אושפז התובע במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע, טופל ושוחרר ב- 5.3.00. במהלך האשפוז אובחן התובע כחולה במניה דיפרסיה.

טענות התובע

8.         המאבטחים - שבעה במספר, תקפו את נוסרי, בצורה ברוטלית והפעילו נגדו כוח בלתי סביר, בנסיבות העניין.

            המאבטחים התעלמו מפניות התובע ומאזהרותיו לגבי מצבו של נוסרי.

            לטענתו, בנסיבות שנוצרו, צדק כשניסה לשחרר את הלחץ על גרונו של נוסרי, משסבר שנוסרי מצוי בסכנה מיידית ושאם לא ירפו מגרונו יאבד את הכרתו ואולי אף גרוע מכך.