נדחתה תביעה בגין חבות לנזק שנגרם כתוצאה מפסילת גבינות שיובאו מצרפת לישראל

1.         התובעת היא חברה העוסקת בייבוא ושיווק של גבינות. עניינה של התביעה דנן הוא במשלוח גבינות שיובאו מצרפת לישראל. כאשר הגבינות הגיעו לישראל הן הושמדו בהוראת משרד הבריאות. התביעה הוגשה כנגד הנתבעות 1-2 - חברות העוסקות בשילוח והובלה, נגד הנתבעות 3-5 (שיכונו להלן: " אגרקסקו"), נגד הנתבעת 6, נגד הנתבעת 7 (להלן: " פרון"), ונגד חברת הביטוח, הנתבעת 8 (להלן: " הפניקס").

            התביעה נגד פרון, נדחתה בהחלטה מיום 17.12.03, מטעמי התיישנות.

            פסק דין זה מתייחס לטענות ההגנה של הנתבעות שהתגוננו כנגד התביעה - אגרקסקו והפניקס.

2.         ככלל, גבינות המיובאות מצרפת לישראל, עוברות את המסלול הבא: הן יוצאות מהמפעל, ומובלות בהובלה יבשתית לנמל מרסיי. הן מאוחסנות בנמל. בשלב כלשהו הן מומכלות למכולה. המכולה מוטענת על האוניה, ונשלחת לישראל. מובן שבכל שלב בדרך, האחריות על הגבינות היא בידיו של גורם אחר.

3.         הגבינות נשוא התביעה דנן, הגיעו משלושה מפעלים שונים - Astra Calve, Bongrain Export Overseas,  ו-Sa Eurial Poitouraine PGC Longeve. מלכתחילה, יצאו הגבינות מכל אחד מהמפעלים על "משטח" - פאלט, ולאחר מכן הן הומכלו למכולת קירור. התובעת טוענת כי מועד ההמכלה היה ביום 7.9.00 (הנתבעות חולקות על מועד זה, כפי שיובהר להלן).

4.         הגבינות היו צריכות להישמר כל העת בטמפרטורה של 0-2 מעלות צלזיוס.

            התובעת טענה כי במטען הגבינות חלו שינויי טמפרטורה שחרגו מהטמפרטורה הנ"ל.

            הגבינות היו אמורות להיות מוטענות על האוניה ביום 14.9.00. אולם, הנתבעות 3-7 סירבו לטענת התובעת להטעין את הגבינות במועד זה, שכן רישום הטמפרטורה מחוץ למכולה לא תאם את הטמפרטורה שהגבינות היו צריכות להיות בה, כפי שזו צוינה בשטר המטען.  

5.         הגבינות נבדקו בנמל מרסיי, במחסני הנתבעת 2, ונמצאו תקינות. מטען הגבינות הוטען על גבי אוניה ביום 28.9.00, והובל לישראל.

            משרד הבריאות בדק את הגבינות כאשר הן הגיעו לארץ, וקבע ביום 13.3.01 כי יש להשמיד אותן.

            התובעת תבעה מכל הנתבעות יחד ולחוד את הנזקים שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מהשמדת הגבינות.

            הנתבעות כפרו בכך שנגרם נזק לתובעת, ואף כפרו באחריותן לנזקים - ככל שקרו. הפניקס אף הגישה הודעת צד ג' כנגד אגרקסקו.

6.         מטעם התובעת העידו נציגת החברה, הגב' נני סיימן, הגב' דלפיני ממפעל Bongrain. כן העידו השמאי מר שומרוני, והמהנדס מר בן סיני שהוא טכנולוג מזון.

            מטעם אגרקסקו העיד מר חנן יוחנן, מטעם הפניקס העידו עו"ד האוזנר - מנהלת מחלקה ימית בחברה, מהנדס המזון מר קיש, השמאי מר מייזל, ושני מומחים מצרפת - מר ז'אן קלוד סקרב והמומחה מטעם ביהמ"ש במרסיי מר גורלייה.

טענות התובעת

7.         בסיכומים מטעמה, טענה התובעת ביחס לאחריותה של אגרקסקו, כי מחומר הראיות עולה כי חברת פרון היתה שליחה של אגרקסקו. על פי הטענה, כך עולה מעדותו של העד מטעם אגרקסקו, מר יוחנן.

            פרון כשליחה של אגרקסקו, קיבלה את המטענים לצורך המכלתם. פרון (כשליחה של אגרקסקו) התרשלה בכך שהתקינה על גבי רשם הטמפרטורות של המכולה דיסקט משומש ששימש קודם לכן להובלת מטען שנדרשת לו טמפרטורה של 25- מעלות. מערכת הקירור כוילה לטמפרטורה של 25-, והופעלה בטמפרטורה הזאת.

8.         המטען עבר מאותו מועד תהליכים של חימום בין יום 11.9.00 עד יום 13.9.00 לטמפרטורה של 20+ מעלות, ואחר כך הקפאה לטמפרטורה של 4- מעלות. התהליך הזה גרם, לטענת התובעת, לקיצור משך חיי הגבינות.

            על פי הטענה, אגרקסקו התרשלה כאשר הקצין הראשון של האוניה (שאף הוא שלוח שלה), דחה את הטענת המטען על האוניה.