נדחתה עתירת פליטה שלא להרחיקה מישראל

1.מונחת לפניי עתירה, אשר הוגשה בהמשך לעתירה קודמת שהתנהלה בבית-משפט זה – עת"מ 985-05-12 – לפני כב' סגן הנשיאה השופט יעקב [להלן: העתירה הקודמת].

בפסק-דין מיום 1.1.13 קבע כב' השופט יעקב בעתירה הקודמת, כי מבלי להכריע בשאלת נתינותה של העותרת, הרי שהמדינה תהיה רשאית להוציא צו הרחקה כנגד העותרת לאתיופיה או לכל מדינה אחרת, ככל שלא צפויה לעותרת סכנה במדינת היעד ותוך מתן הודעה מאשר של 30 יום. עוד נקבע, כי במקרה של הוצאת צו הרחקה כאמור, העותרת תהיה רשאית לפנות לערכאה מוסמכת בטענה כי קיימת מניעה להרחקה למדינה האחרת.

על רקע פסק-הדין האמור, מבוקש להורות על ביטול הודעת ההרחקה שהוצאה כנגד העותרת ביום 8.8.13, עד שיוצג וככל שיוצג אישור מדינת אתיופיה על מוכנותה לקלוט את העותרת בשטחה, כאשר רק אז יחול העיקרון שנקבע בעתירה הקודמת, ולפיו תוכל היא לעתור נגד ההרחקה בתוך 30 ימים.

לחלופין, מבוקש לקבוע כי אין לאפשר הרחקת העותרת לאתיופיה בתנאים אלו - ללא אישור מדינת אתיופיה וללא ידיעת המעמד שיינתן לה שם - על מנת שלא תישאר חסרת מעמד במדינה זרה בהתאם לעיקרון אי ההחזרה.

רקע

2.העותרת ילידת 1991, נכנסה לישראל ביום 5.11.11 דרך גבול מצרים ונתפסה ע"י צה"ל. על-פי האמור בעתירה, העותרת בת לשני הורים אריתראים, בגיל 9 עברה יחד עם דודתה לאתיופיה ושם שהתה 11 שנים ללא מעמד.

עיון בפרוטוקול שמיעת טענות מיום 15.11.11 (נספח א' לכתב התגובה) מעלה, כי במסגרת שימוע זה, נשאלה מספר שאלות, לרבות באשר לזהותה – ומסרה מספר גרסאות. יצויין, כי כשנשאלה אודות אריתריאה לא ידעה להשיב ומסרה שהגיעה לישראל כדי לעבוד. לבסוף הודתה כי שיקרה על-מנת להימנע מחזרה לאתיופיה, וכי לא היתה לה שום בעיה לחיות באתיופיה. מייד לאחר השימוע הוצא צו משמורת, וביום 16.11.11 הוצא כנגדה צו הרחקה.

3.ביום 17.11.11 שוחררה העותרת על רקע ההנחה של בית-הדין לביקורת משמורת, כי העותרת אריתראית ונמנית על אוכלוסיה הזכאית למדיניות אי ההרחקה. לאחר פניות מטעם הגורם הרלבנטי במשיב, וביום 29.11.11 נעצרה העותרת בשנית ונערך לה שימוע על-ידי ממונה ביקורת הגבולות. מפרוטוקול זה (נספח ה' לכתב התגובה) עולה, כי העותרת העלתה טענות שסותרות דברים שאמרה בעבר, בין השאר לגבי מקום הולדתה ואי-ידיעתה באשר למקום הימצאו ו/או פרטיו של קרוב משפחה בישראל (כאשר ימים ספורים קודם לכן מסרה את מספר טלפון שלו). במעמד זה חזרה על כך כי הסתננה לישראל כדי לעבוד.

4.בדיון שהתקיים ביום 30.11.11, לאחר שתיארה את חייה באתיופיה, בית-הדין לביקורת משמורת אישר את צו המשמורת ונקבע, כי שוחררה ממשמורת בשל זיהוי שגוי כאריתראית. בהמשך, התבקשה העותרת למלא בקשה לתעודת מעבר לאתיופיה, אולם היא סירבה לשתף פעולה. באותו היום, התקיים דיון נוסף בבית-הדין, חזרה על טענות שהעלתה ביום 15.11.11 – אותן טענות שהודתה כי הן שקריות – ובהחלטה נוספת מאותו היום ציין בית-הדין כי המוחזקת מסרבת לשתף פעולה עם הרחקתה לאתיופיה, וצו המשמורת בעניינה אושר.