נדחתה עתירת עצור להפגש עם בני משפחתו ללא מחיצה

1.         עיקרי העתירה :

            העותר מצוי כעת במשמורת שב"ס בבית מעצר קישון, וזאת מכוח היותו עצור עד תום ההליכים ובירור אשמתו בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, בו מיוחסת לו, ביחד עם אחרים, עבירה של רצח ועבירות נוספות נלוות. 

            העותר הגיש עתירה זו בה הוא מבקש לאפשר לו ביקורים משפחתיים פתוחים, דהיינו ללא שמחיצה חוצצת בינו ובין בני משפחתו. במיוחד מבקש הוא שיאפשרו לו להחזיק את בתו בת עשרה חודשים, אשר נולדה זמן קצר לפני מעצרו.

            עוד ביקש העותר בעתירתו לאפשר לו להחזיק מכשיר אלקטרוני בתאו. בענין זה הודיע בפתח טיעוניו כי הוא חוזר בו מהעתירה. עוד טען הוא בעתירתו בכתב לענין שלילת זכות הקנטינה, ואולם בדיון בפני לא העלה כל טענה בענין זה, וככל הנראה זנח טיעוניו.

            בהתאם, התמקד הדיון בפני בסוגיית הביקורים וזכותו של העותר להחזיק את בתו ולהפגש עם בני משפחתו בלא שמחיצה חוצצת ביניהם.

2.         המסגרת המשפטית :

כאמור, נעצר העותר 1 עד לתום ההליכים. ככזה מוחזק הוא כ"עצור" כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן: " חוק המעצרים"). סעיף 9 (6) לחוק המעצרים קובע כי העצור יהיה זכאי (בין היתר) לקבלת מבקרים. 

בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק המעצרים הותקנו תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997 (להלן: " תקנות המעצרים").  תקנה 12, שעניינה " הזכות לקבלת מבקרים" קובעת כדלקמן:

"(א) עצור שהוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לקבל מבקרים במקום המעצר אחת לשבוע לפרק זמן של 30 דקות בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג); מספר המבקרים המרבי לכל עצור ונוהלי הביקור וסדריו ייקבעו בפקודות; מפקד מקום המעצר מוסמך להאריך זמן ביקור ולאשר תוספת למספר המבקרים את העצור מטעמים של התנהגותו הטובה בעת המעצר או מטעמים אחרים שיירשמו.

(ב) עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום לא יהיה זכאי לקבל מבקרים במקום המעצר, אלא אם כן הממונה על החקירה אישר כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בחקירה; כמו כן רשאי הממונה על החקירה להתנות אישורו לביקורים אצל עצור כאמור בתנאים שתכליתם למנוע אפשרות פגיעה בחקירה.

(ג) לא יוחזק עצור הזכאי לקבל מבקרים במקום מעצר שלא ניתן לאפשר בו ביקור מבקרים, במשך למעלה מ-7 ימים מיום שקמה לו הזכות לכך; הועבר עצור כאמור למקום מעצר אחר שבו ניתן לו לממש את זכותו, יהיה זכאי במשך השבוע הראשון להעברתו לשני מועדי ביקורים או לביקור אחד לפרק זמן של שעה.

(ד) מפקד מקום מעצר רשאי לאסור כניסת אדם למקום מעצר לצורך ביקור או להגבילה בתנאים או להפסיק ביקור או פגישה עם עצור, אם יש לו יסוד סביר לחשש שביקורו של אותו אדם במקום המעצר יגרום לפגיעה בבטחון המדינה או בבטחון הציבור או בסדר הטוב של מקום המעצר; ההחלטה בדבר האיסור תהיה מנומקת בכתב.

(ה) המפקח הכללי של המשטרה (להלן - המפקח הכללי) או נציב בתי הסוהר (להלן - הנציב), לפי הענין, רשאי להורות על מניעת ביקורים אצל עצור, לתקופה שלא תעלה על חודש ימים, אם יש לו יסוד סביר לחשוד כי העצור עלול לנצל ביקורים לשם פעילות שמטרתה פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.

(ו) שוכנע המפקח הכללי או הנציב, לפי הענין, כי עדיין קיימת עילה למניעת ביקורים לתקופה העולה על האמור בתקנת משנה (ה), רשאי הוא לחזור ולהורות על מניעת הביקורים לתקופות נוספות של חודש בכל פעם, ובלבד ש-10 ימים לפחות לפני מתן הוראה חוזרת נמסרה לעצור הודעה בכתב על כוונת המפקח הכללי או הנציב להורות כאמור ועל זכותו לעתור בענין זה לבית המשפט; עותק ההודעה יישלח לסניגוריה הציבורית.

(ז) מניעת ביקורים לתקופה רצופה העולה על 90 ימים, טעונה אישורו של השר לביטחון הפנים.

(ח) הוראות תקנות משנה (ה) עד (ז) לא יחולו על פגישה עם עורך דין כאמור כתקנה 11.

(ט) המפקח הכללי או הנציב רשאי לאצול את סמכותו לפי תקנה זו רק לסגנו".

                                                                     (ההדגשות הוספו. ר.ש.)

פקודת שב"ס מספר 04.42.00 (להלן: " פקודת שב"ס") קובעת כללים ביחס לסדרי ביקור אצל אסירים, וכאמור לעיל כללים אלו חלים גם על עצורים.  סעיף 10 לפקודה קובע כי באגף שמור, בבית סוהר לאסירים פליליים, יערך הביקור כאשר בין האסיר למבקרים חוצצת רשת או מחיצת זכוכית - הכל בהתאם למתקן.