נדחתה עתירת הקצין אשר בעקבות התרעתו קמה ועדת זיילר כנגד העברתו לכהונת סגן מפקד מרחב חברון

השופט א' רובינשטיין:

א.        העותר 2 (להלן העותר) הוא שוטר וקצין ותיק במשטרת ישראל, המכהן מדצמבר 2004 כראש היחידה המרכזית באגף התנועה, ושהמשטרה החליטה בראשית 2008 להעבירו לכהונת סגן מפקד מרחב חברון. בעתירה - ששותפה לה התנועה למען איכות השלטון - נתבקש ביטולה של החלטה זו, המוצגת כהסטת העותר ממסלולו המקצועי ומתחום התמחותו, תוך שברי כנטען כי מדובר במהות בפגיעה בקידומו של העותר. על פי הטענה, נעשה המינוי משיקולים לא ענייניים ומתוך רצון לבוא חשבון עם העותר, שהתרעותיו על ליקויים בעבודת המשטרה הביאו לחשיפת שחיתות; בין היתר, קמה בעקבות התרעתו ועדת הנשיא זיילר בעניין האחים פריניאן. נאמר גם, כי הופרה בכך הבטחה של פרקליט המדינה הקודם, כי כשירותו של העותר לקידום תידון עניינית ולא ייפגע נוכח עדותו בועדת זיילר, וכן לא ניתנה לו זכות הטיעון אצל השר לבטחון פנים.

ב.        (1) העותר - המשרת מזה 26 שנה במשטרה בתפקידים שונים ומגוונים בתחום המלחמה בפשיעה - והתקדם משוטר מן השורה לסגן ניצב (דרגה אליה הגיע בשנת 2000), הוזמן ב-20.1.08 אל ראש אגף התנועה ונמסר לו על ההחלטה למנותו כסגן מפקד תחנת חברון.

           (2) לרקע הדברים בהקשר זה נטען, כי ב-2006 העביר העותר מידע מודיעיני הקשור במינוי קצין פלוני לתפקיד מפקד היחידה המרכזית במחוז הדרומי של המשטרה, הגם שגורמים בכירים במשטרה היו ערים למידע בדבר קשרים בין אותו קצין למשפחות פשע; אכן, העותר עצמו היה מועמד לתפקיד מפקד ימ"ר דרום. במידע נאמר כי חקירת רצח שביצע שוטר בשירות משפחת פריניאן טויחה והתיק נסגר חרף ראיות. משלא נענה לעניין פתיחת תיק החקירה פנה לתכנית הטלויזיה "עובדה" וכן לגורמי ציבור (חברי כנסת) ולתנועה למען איכות השלטון, העותרת 1. כנטען, חרף התנגדות גורמים שונים, כולל המפקח הכללי הנוכחי, הוקמה ועדת בדיקה - ועדת זיילר. העותר נתבקש להעיד, ופרקליטיו מטעם התנועה לאיכות השלטון ניהלו מו"מ, שבעקבותיו קיבל מפרקליט המדינה דאז (מר ע' שנדר) מכתב מיום 24.5.06 (נספח ע'/1) וזה לשונו:

"לאחר שקילת בקשתכם שבנדון, ובהמשך לישיבה שהתקיימה אצל מר יהושע למברגר, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ביום 14.5.06, ולאחר שבחנתי את מסמך "עיקרי המידע" שהועבר ביום 23.5.06 סברתי כי האינטרס הציבורי בבירור האמת מצדיק בנסיבות הענין להעניק לסנ"צ אפרים ארליך (להלן: המקור) חסינות מפני העמדתו לדין פלילי או משמעתי בתנאים כמפורט להלן.

החסינות הניתנת למקור מכוונת אך ורק למעשים שנועדו להביא לחשיפת האמת בפרשה הנדונה ע"י ועדת זיילר, ככל שאלה עולים כדי עבירה פלילית לפי סעיף 117 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 או עבירה משמעתית שיסודותיה העובדתיים נגזרים מיסודות העבירה הפלילית דלעיל (למען הסר ספק, כוונת הדברים היא להדלפת מידע לגורמים בלתי מוסמכים, שאינה עולה כדי שיבוש מהליכי חקירה).

החסינות תוענק על תנאי שהמקור ימסור את כל המידע הרלוונטי שבידיו ועדותו תהיה עדות אמת.

יצוין כי החסינות האמורה אינה נסבה על שאלת כשירותו של המקור למלא תפקידים שונים עם זאת, אנו משוכנעים כי גם נושא זה, ככל שיעלה לדיון בעתיד, ייבחן לגופו באופן ענייני על ידי הגורמים המוסמכים. (הדגשה הוספה - א"ר).

כפי שהובהר במכתבו של עו"ד יריב רגב (סגן לפרקליט המדינה) מיום 8.3.06 אין באמור לעיל, ככל שמדובר בהליכים פליליים או משמעתיים כנגד צדדים שלישיים, כדי להבטיח חיסיון למקור הן באשר לתוכן דבריו והן באשר לזהותו. נושא זה ייבחן, ככל שנדרש לכך, על פי דיני החיסיון הנוהגים ונסיבות הענין בכל מקרה ומקרה".

           (3) העותר העיד בועדת זיילר, ויו"ר הועדה ציין "קודם כל מגיע לך בוודאי יישר כוח, על כך שדרבנת והפעלת את כל הגלגלים שבסופו של דבר איפשרו חקירה יותר מאמירה"(ע/2). חברי הועדה שיבחו את המאמץ שגילה העותר גם בהקשר לארגון בו הוא פועל: "כולנו יודעים מה זה מסגרות נוקשות ואורגניזציות שלא אוהבות שמידע זולג מהן".

           (4) בעתירה נטען, כי העותר התריע גם בעבר על פעולות לקויות או מושחתות של המשטרה, אותן פירט בעדותו בועדת זיילר. הוסף כי המפקח הכללי הנוכחי רוחש טינה לעותר, כיוון שצילם אותו בנסיעה במהירויות גבוהות.

           (5) נטען כי הערכותיו המקצועיות של העורר היו בדרגה הגבוהה ביותר, תוך ציון מעולה ברוב קטגוריות ההערכה בהן תואר על-ידי שני ניצבים, ראשי אגף התנועה בזה אחר זה, ב-2006 (ע/4) כ"קצין בעל מנהיגות, חריצות ונאמנות ארגונית. פועל בהתאם לעקרונות האגף ומצעיד את היחידה להישגים. ראוי לכל שבח"; וב-2007 (ע/5) כ"מקצוען אמיתי, בעל יכולת שיטור מרשימה, משקיען ללא ליאות, אכפתי ובעל חוש צדק מפותח, מנהל נכון את היחידה באופן שיטתי ומתוכנן, אם גם מתקשה לספור עד 10 לעתים גם על חשבון תדמיתו וקידומו". כך הוכר גם בראיון על-ידי מפקדו, ראש אגף התנועה בראשית 2007 (ע/6) כמי שבעצם הקים את היחידה המרכזית באגף התנועה, אשר גם נבחרה באפריל 2007 ליחידה מצטיינת של האגף ל-2006 (תעודת מפכ"ל - ע/7).

           (6) צורפה לעתירה רשימה ארוכה של ביטויי הוקרה והצטיינות עוד מ-1989, ובמיוחד ברצף בעשור שבין 2005-1996. נטען עוד, כי העותר נכלל כבר מ-2004 במאגר קצינים לקידום לדרגת ניצב משנה (ע/17), וכן כי המפקח הכללי של המשטרה (רב ניצב קראדי) כתב בכתב יד לממונה על העותר תנ"צ דגש ב-2004 (ע/21)

"בעקבות שיחתנו פניתי לממ"ז מרכז כדי שיקלוט את קרמשניט (כינויו של העותר - א"ר) לבקשתך.

בראיון עם ממ"ז מרכז הוא סירב לתפקיד באמירה שהוא מצפה לתפקיד בכיר יותר. רצוי להבהיר לו שתפקידו הנוכחי לא יתמודד על סנ"צ (הכוונה כנראה נצ"מ - א"ר) אלא אם יעשה תפקיד שטח נוסף מחוץ למינהלת" (מינהלת ההגירה בה שירת העותר אז - א"ר).

           (7) ב-2007 דחה העותר הצעה למינוי כסגן מפקד מרחב שומרון, מנימוקים דומים לאלה שעלו עתה בעתירה. הוא קיים ביום 17.2.07 ראיון עם המפכ"ל דאז רב ניצב קראדי (ע/22). תמליל הראיון, המייצג במידה רבה את נקודות ההשקפה השונות בין העותר למפקדיו, יובא להלן במלואו, בהשמטות קלות לא מהותיות, בעיקר של שמות שאינם רלבנטיים עתה כאן. לקראת הראיון הגיש העותר למפכ"ל מכתב בו קבל על אי קידומו, וטען כי תחושתו היא שתפקיד רביעי כסגן ניצב (עד אז שירת בשלושה תפקידי סגן ניצב - ראש מפלג סמים בימ"ר תל-אביב; קצין אמ"ן מינהלת ההגירה; מפקד ימ"ר באגף התנועה) מוצע לו "מטעמים בלתי ענייניים ואף מנקמנות", בניגוד להמלצות מפקדו הישיר. העותר ביקש  כי יאושר לו ראיון אצל השר לבטחון פנים. הנה הראיון עם המפכ"ל, כפי שנרשם בלשכת המפכ"ל:

" מראיין:

ביום ראשון התקיים דיון שיבוצים, שבמסגרתו עלה תפקיד סממ"ר שומרון.

הועלית כמועמד תוך כדי דיון. שחר (ניצב איילון, ראש אגף התנועה אז - א"ר) שוחח עימך במהלכו ובסופו של דיון זכית.