נדחתה עתירת בנק הפועלים לפי חוק חופש המידע כנגד משרד האוצר

: | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו
1938-06
26.3.2007
בפני :
ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיא

- נגד -
:
בנק הפועלים בע"מ
עו"ד י' מ. בויאר
:
משרד האוצר - רשות המיסים בישראל
עו"ד ש' אנגלרד
פסק-דין

 

א.         מהות העתירה

זו עתירה לפי חוק חופש המידע התשנ"ח - 1988 בה מתבקש בית המשפט להורות למשרד האוצר לספק לעותר מידע אודות עיסקאות שנעשו בת"א, מרכז, רחובות , נתניה, חדרה, טבריה ונצרת ע"י:

קופת מלווה וחסכון שתופית של העובדים בע"מ, קופת מלווה חקלאית הדדית בע"מ, קופת מלווה לעולי גרמניה אגודה הדדית בע"מ, קופת מלווה סעד אגודה שתופית לאשראי בתל-אביב בע"מ, ההסתדרות החדשה וכל גוף נסמך או קשור אליה במישרין או בעקיפין ו/או ההסתדרות (נכסי נדל"ן) בע"מ, מועצת פועלים של הישובים לעיל, וכן אגודת ספורט "הפועל" על כל שמותיה השונים.

המידע מתבקש כי מכיון שלעמדת העותר, ייתכן שהגופים לעיל, כולם או מקצתם, ביצעו פעולות קנייניות ע"ד של מכר, שכירות, שעבוד, איחוד וחלוקה, משכנתא או מישכון, אשר עלולות לפגוע בזכויות הקנין של העותר.

ב.         הפלוגתאות בין הצדדים

פלוגתא אחת נבעה בין הצדדים:

-           היש מקום לגלות את המידע מכח חוק חופש המידע.

ג.          היש מקום לגלות את המידע?

המצב העובדתי -

אין מחלוקת כי העותר אינו יודע אם אכן עתירתו בכלל רלבנטית לכל אותם גופים ו"תתי גופים" שלגבי חלקם הוא אפילו לא נוקב בכלל בשם.

לא ברור גם מה גרם להגשת העתירה בעיתוי כזה?

האם הרצון "לעשות סדר"? עם מרכאות או בלי מרכאות; האם אפשרות של כשלון הוכחתי במשפט כזה או אחר שכבר הוגש?

מה שברור הוא כי העותר מעונין לעגן בצורה מסודרת את זכויותיו הקנייניות שנובעות מעסקאות שונות בינו לבין אותם גופים.

שאלה ראשונה - שכמובן לא אדון בה - הכיצד זה גוף כדוגמת העותר, לא מקיים אצלו רישומים על עיסקאות ועל זכויות קנייניות קיימות? בין אם נדרשה הסכמתו לביצוע עיסקאות ובין אם לאו.

לגבי העיסקה המקורית, - מן הראוי שיהיה לו תיעוד מתאים, שממנו להגיע למצב עדכני, - הדרך אינה מסובכת כ"כ.

נראה כי מצב זה של היעדר תיעוד הולם, הוא שגרם לבקשה הכא.

שאלה היא האם רשות המס, שאכן באופן טבעי אוגרת אצלה דיווחים על עיסקאות מקרקעין שונות, - תכליתה המשנית (מאחר וברור שזו לא העיקרית, שהינה גביית מיסי אמת) היא גם לעזור לעותר שנקלע לסיטואציה מעין זו?

המחוקק נתן לכך את התשובה.

 

המצב החוקי

אין מחלוקת שכיום זכותו של כל אדם לקבל מידע עפ"י חוק חופש המידע, מבלי לנמק את בקשתו, ובתנאי שאין הוא נופל במסגרת אחד החיסויים של חוק חופש המידע.

סעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע קובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>