נדחתה על הסף תביעתה של חברה בשל הכרזתה כ"התאחדות בלתי מותרת".

1.         זוהי בקשה לדחיית התובענה על הסף בגין הכרזתה של המשיבה, היא התובעת בתובענה, כ"התאחדות בלתי מוכרת" על ידי שר הבטחון, ובגין ההלכה שנפסקה בבג"צ 52/06 , 1331/06 , 1671/06 חב' אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י בע"מ ואח' נ' Simon Wiesental Center Museum Corp . ואח' (לא פורסם, 2008 ) (להלן: "בג"צ 52/06 ").

2.         המשיבה הגישה תובענה כנגד המבקשת ואח' אשר עניינה עתירה לצו מניעה שיאסור על המבקשת להמשיך ולבצע עבודות להרחבת בית הקברות באילת, זאת בשל כך שהתגלו במקום עצמות אדם.

3.         בבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה, התקיימו דיונים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, ובוצע ביקור במקום על ידי בית המשפט ובנוכחות הצדדים. ניתן צו מניעה ראשוני וזה  צומצם, בשים לב למסקנות המומחה מטעם בית המשפט, ולצורך הדחוף במקומות קבורה נוספים בעיר אילת, תוך קביעת מנגנון המאפשר פיקוח ומניעת חשש לפגיעה בכבוד המת.

4.         בקשת רשות ערעור אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי על ידי המבקשת נדחה, תוך שלאור פסק הדין בבג"צ 52/06 , אשר ניתן ביום 29.10.2008, הורה בית המשפט המחוזי כי המבקשת תוכל להגיש בקשה לבית המשפט שיוכל לשקול את העניין מחדש על בסיס פסק הדין שניתן.

5.         בתאריך 14.08.2008 הכריז שר הבטחון, מכוח תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 (להלן: "תקנות ההגנה "), על המשיבה, כי היא התאחדות בלתי מותרת כמשמעותה בתקנות ההגנה.

בתאריך 21.08.2008 הוציא שר הבטחון, מכוח תקנה 84 ( 2 )(ב) לתקנות ההגנה, צו תפיסה לכלל רכושה של המשיבה.

6 .         לאור ההכרזה האמורה, ולאור ההלכה העקרונית בבג"צ 52/06, הוגשה בקשה זו ובמסגרתה עותרת המבקשת לדחיית התובענה על הסף.

המבקשת טוענת כי בשל ההכרזה יש לדחות את התובענה על הסף. לטענתה, יש לאבחן את המקרה בענייננו ממצב הדברים אשר היה בבג"צ 52/06 . שם, לטענת המבקשת ולפרשנותה, לא דחה בית המשפט העליון את העתירה על הסף בגין הוצאת הגוף אל מחוץ לחוק, לאור העובדה כי ההליך החל זמן רב לפני ההכרזה,  ואילו בענייננו התובענה טרם נדונה לגופה, וכל שניתן הוא צו מניעה זמני.

עוד טוענת המבקשת, כי נוכח התקדים בבג"צ 52/06 (שענינו גם הוא שרידי קברים שהתגלו במסגרת עבודות פיתוח) לא תצמח למשיבה כל תועלת מניהול התיק עד תומו, כאשר לטענתה תוצאת הדברים ברורה, והמשיבה לא תוכל לקבל את הסעד המבוקש על ידה. זאת בשים לב לכך שבבג"צ 52/06 נדחתה העתירה והתאפשר המשך פיתוח ובנייה על אף המצאותם של קברים עתיקים במתחם, בכפוף להעתקתם.

כך על פי המבקשת ועל פי פרשנותה להלכת בג"צ 52/06 .

7.         המשיבה התנגדה לבקשה, ובדיון שהתקיים הודיע בא כוחה כי הוגשה השגה על ההכרזה לשר הבטחון וכי אמורה להנתן החלטה בהשגה. הצדדים טענו ולאחר מכן ניתנה החלטה לפיה יש להגיש הודעה בדבר ההחלטה בהשגה.

8.         בעקבות זאת הודיעה המבקשת כי שר הבטחון דחה את ההשגה שהגישה המשיבה וצרפה את החלטתו. 

במסגרת החלטת שר הבטחון הדוחה את ההשגה, גם הורה הוא על החרמת כלל רכושה של המשיבה לזכות ממשלת ישראל.

המשיבה לא הגישה כל הודעה ולא התייחסה כלל להחלטת בית המשפט, אשר קבעה כי הודעה בדבר ההחלטה בהשגה יש להגיש עד ליום 06.09.2009 .

9.         במהלך הדיון נטען על ידי המבקשת כי במסגרת בג"צ 3172/08 (בו המשיבה היא העותרת) הוגשה עמדה של המדינה ביחס למעמדה החוקי של המשיבה, לפיה משמעות ההכרזה היא כי המשיבה אסורה בקיום, וככזו היא מנועה מלהמשיך ולנהל את עניינה ואינה זכאית שינתנו לה סעדים מן הצדק בכל עניין שהוא. עמדת המדינה כאמור הוגשה בהסכמה.

במסגרת בג"צ 3172/08 האמור, ניתנה ביום 19.10.2009 החלטה לפיה בהעדר תגובה מטעם העותרת (המשיבה כאן), ולאור כך שהתראה בדבר מחיקת הליך מחוסר מעש לא הועילה, ואף ניסיונות טלפוניים של המזכירות לקבל את עמדת העותרת עלו בתוהו, נמחקה העתירה מחוסר מעש.

גם בענייננו כאמור, נראה כי המשיבה (ככל שיכול מי מטעמה לפעול) אינה מתייחסת עוד להליך. גם לא הועילה ההחלטה אשר חייבה מתן הודעה כאמור, וגם לאחר שהוגשה הודעת המבקשת בדבר דחיית ההשגה, לא הוגשה כל הודעה, בקשה או תגובה מטעם המשיבה.

10.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בצווי שר הבטחון, אני מוצא לנכון להורות על דחיית התובענה בהתאם לתקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 .

הואיל ועסקינן בסוגיה החורגת מעניינה של המשיבה, והואיל ומדובר בתובענה אשר בבסיסה הצורך בשמירה על כבוד המת, אני מוצא לנכון להורות כי החלטתי זו, כמו גם פקיעת צו המניעה הזמני כפועל יוצא ממנה, יכנסו לתוקף ביום 15.12.2009, מועד אשר עד אליו יוכל היועץ המשפטי לממשלה לשקול נקיטת כל הליך או הגשת כל בקשה או עתירה כפי שיקול דעתו.