נדחתה טענת עובד באשר להרעה מוחשית בתנאי העבודה המצדיקה פיצויי פיטורין.

1.         לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצויים בגין שלילת עבודה ושכר עבודה. כמו כן הגישה הנתבעת תביעה שכנגד לתשלום דמי הודעה מוקדמת.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א.         התובע הינו טכנאי מצלמות.

ב.         הנתבעת הינה חברה אשר עיקר עיסוקה בייבוא, שיווק ומתן שירותים בתחום המצלמות.

ג.          התובע החל את עבודתו אצל הנתבעת ביום 16.11.05, במהלך לימודיו לתואר הנדסאי, אשר הסתיימו בחודש 4/06.

ד.         התובע התפטר מעבודתו ביום 6.3.07 בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

ה.         התובע לא עבד בפועל מיום 1.2.07.

3.         התובע טוען כי:

א.         התפטר מעבודתו  מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ובשל נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו: התובע נדרש לעבוד במחסן, ומשסירב נעשה ניסיון לשנות את עמדת עבודתו, ולהעבירו לעמדה שאינה מיועדת לעבודת טכנאי.

ביום 6.2.07 נדרש על ידי מנכ"ל הנתבעת להתחייב לעבוד בשעות קבועות. משסירב, ולאחר שהוצע לו ליתן שירותים לנתבעת במעמד קבלן עצמאי,  סוכם כי ימתין בביתו להצעת מנכ"ל הנתבעת באשר למתכונת העסקה חדשה.

ביוזמת התובע התקיימה פגישה ביום 18.2.07 בינו לבין מנכ"ל הנתבעת, שכן התובע שהה בביתו ללא פרנסה וללא כל הודעה בדבר המשך העסקתו ותנאיה. במצב שנוצר, כאשר הנתבעת אינה מאפשרת לתובע לעבוד על פי מסגרת שעות גמישה, הודיע התובע על התפטרותו.

ב.         התובע היה מוכן ומזומן לעבוד ולבצע את תפקידו מיום 6.2.07,  ונתבקש להמתין בביתו בניגוד לרצונו. על כן הוא זכאי לפיצויי בגין שלילת עבודתו בגובה השכר  שהיה מקבל אלמלא נדרש לא להגיע לעבודה.

ג.          התובע זכאי לפדיון חופשה בגין ימי חופשה שלא נוצלו. נכון לחודש 1/07 עמדו לזכותו 6.75 ימי חופשה בלתי מנוצלים. הואיל וסיים את עבודתו בתאריך 6.3.07 הינו זכאי לפדיון 7.75 ימי חופשה.

ד.         עם סיום עבודתו היה התובע זכאי לקבל דמי הבראה בגין כל תקופת עבודתו. אלו לא שולמו לו על ידי הנתבעת.

ה.         במשכורת חודש 1/07 הופחת שכרו של התובע ל-20 ש"ח לשעה, במקום 24 ש"ח לשעה. לפיכך זכאי התובע להפרשי שכר עבודה ולפיצויי הלנת שכר.

4.         מנגד טוענת הנתבעת כי:

א.         במהלך חודש 1/07 פנה התובע לסמנכ"ל הנתבעת, מר אמיר אזרף, והודיע לו כי הוא יעבוד בשעות המתאימות לו. בעקבות זאת הוזמן התובע למספר שיחות עם סמנכ"ל הנתבעת, והובהר לו כי הנתבעת חפצה בהמשך העסקתו, והוצע לו כי יעבוד כקבלן עצמאי. התובע ביקש לשקול אפשרות זו ולהודיע על עמדתו. במקום להשיב על ההצעה, בחר התובע להתפטר.

ב.         בפועל נעדר התובע מעבודתו מיום 1.2.07, ללא מתן הודעה מוקדמת, תוך שהוא מותיר את הנתבעת במצוקה קשה של טכנאים, ובחוסר יכולת לבצע את העבודה באופן סדיר. התובע נטש למעשה את העבודה, ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

ג.          הנתבעת לא הרעה את תנאי עבודתו של התובע. הוא זה ביקש לשנות את שעות עבודתו כדי לפתח את עסקיו בתחום המוסיקה. זאת לאחר שעבד במסגרת  שעות קבועה מחודש 8/06. התובע מעולם לא החליט באופן בלעדי לגבי שעות עבודתו.