נדחתה טענת יורש כי אביו אינו בגדר 'נפקד' שכן יצא מהארץ בשליחות המדינה

תובענה שעניינה בשאלה אם יש לראות את אביו של התובע בגדר "נפקד" חושפת בפנינו פרשיה היסטורית מרתקת בשולי מלחמת העצמאות.

פתח דבר

1.         הורתה של התובענה דנן, בבקשה למתן צו ירושה שהגיש התובע לבית המשפט לענייני משפחה בתחילת שנת 2001. ב"כ היועמ"ש ביקש לציין בצו הירושה, ליד שמו של המוריש וליד שמותיהם של חלק מהיורשים את עובדת היותם "נפקדים". נוכח התנגדותו של התובע, הועברה התביעה לבית משפט זה.

2.         עשרה ילדים היו למנוח אסעד פחמאוי, יליד 1881 ואביו של התובע (להלן: " המנוח"). בשנת 1949 עבר המנוח להתגורר בירדן, שם נפטר בשנת 1959.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת עובדתית לגבי נסיבות עזיבתו של המנוח את הארץ. כפי שנראה להלן, אין מחלוקת של ממש לגבי גרעין הפרשיה ההיסטורית שבבסיס טענותיו של התובע. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית כי בית המשפט יפסוק בכל המחלוקות על סמך החומר שבפניו, לרבות תצהירים שהוגשו מטעמו של התובע.

עודנו באים לספר לקורא אודות אותה פרשיה, נקדים מילים מספר על המסגרת הנורמטיבית.

המסגרת הנורמטיבית

3.         ענייננו סב על הוראות חוק נכסי נפקדים, התש"י - 1950 (להלן: " החוק"). הוראות החוק הן גורפות ונוקשות, ויש לקרוא אותן על רקע הנסיבות המיוחדות ששררו עם קום המדינה. על כך ועל תכלית החוק, ראה פסק דיני בת.א. 458/00 (מחוזי חי') 458/00 עסמאת בהאי נ' האפוטרופוס על נכסי נפקדים (ניתן ביום 19.9.2002)

מי הוא זה ואיזה הוא "נפקד" ומה ל"נכס נפקד" ייחשב? סעיף 1 (ב) לחוק קובע את הוראת הבסיס, ובו שלוש חלופות עצמאיות ונפרדות להגדרת "נפקד" כלהלן:

(1)  אדם אשר - בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח - 1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י' באייר התש"ח (19 במאי 1948) חדל מהתקיים - היה בעל חוקי של נכס שבשטח ישראל או נהנה ממנו או החזיק בו, בעצמו או ע"י אחר, ובכל עת בתוך התקופה האמורה -

   ( I ) היה אזרח או נתין של לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר-הירדן,

 עיראק או תימן, או

   ( II ) נמצא באחת הארצות האלה או בכל חלק של ארץ-ישראל שמחוץ

 לשטח ישראל, או

   ( III ) היה אזרח ארצישראלי ויצא ממקום-מגוריו הרגיל בארץ-ישראל

 (א) אל מקום שמחוץ לארץ-ישראל, לפני יום כ"ז באב התש"ח (1 בספטמבר 1948); או

(ב) אל מקום בארץ-ישראל שהיה מוחזק אותה שעה בידי כוחות שביקשו למנוע הקמתה של מדינת ישראל או שנלחמו בה לאחר הקמתה;"

הנה כי כן, לפנינו שלוש חלופות להגדרת "נפקד", שכולן נופלות בציר הזמן בתוך התקופה   החל מיום 29.11.47 ועד לביטול מצב החירום (להלן: " התקופה הקובעת"). מצב החירום במדינה נמשך עד עצם היום הזה - ודומה כי נקודה זו נשמטה מעיני ב"כ התובע - כך  שאורכה של התקופה הקובעת הולך ומתארך מיום ליום.

החלופה הראשונה נקבעת לפי אזרחותו או נתינותו של האיש, באחת מהארצות המנויות בסעיף.