נדחתה טענת חוסר סמכות לדון בתביעה לפינוי אשה מדירה

1.         תביעה של בעל כנגד אשתו, הנתבעת, לפנויה מהדירה בה היא מתגוררת ולחיובה בתשלום שכ"ד ראוי עד לפינוי המבוקש (להלן: "הבעל"; "האשה").

2.         האשה טוענת לחוסר סמכות של ביהמ"ש להידרש לתובענה.

הטעם - תביעת גירושין קודמת בזמן שהגיש הבעל עצמו לביה"ד הרבני ובה כרך את נושא פינוי הדירה ועתר - סעיף 12 לתביעת הגירושין - " להורות לאשה לעזוב את דירת המגורים של הבעל המושכרת בדמי מפתח שכן...." (נספח א' לכתב ההגנה).

3.         תביעת הגירושין הוגשה ביום 4.8.04. התביעה שבפני הוגשה ביום 4.7.05. במצב דברים זה לא היתה מחלוקת בין הצדדים, כי על ביהמ"ש להרכין ראש ולהמתין להכרעתו של ביה"ד הרבני כמצוות סעיף 25(ב) לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה, תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") מה גם שבמהלך דיון שהתקיים בתביעת הגירושין - 2.3.05 - חזר הבעל וביקש שהאשה תפנה את הדירה (נספח ב' לסיכומי הנתבעת).

4.         דא עקא שמאז הגשת התובענה בפני, תוך כדי מהלכים שונים שננקטו על ידי כל אחד מן הצדדים, ניתנה החלטה של ביה"ד הרבני לסגירת התיק בו הוגשה התביעה לגירושין. לטענת הבעל החלטה זו של ביה"ד הרבני משמעה " אין בית הדין הדתי דן" (כלשון ס' 25(ב) לחוק) יותר בתובענה ועל כן מוסמך, כעת, ביהמ"ש להידרש לה.

5.         אין בדעתי לגולל בהחלטתי זו את כל המהלכים שננקטו מאז הגשת התובענה, בין על ידי הבעל ובין על ידי האשה.  די אם נכוון לשתי ההחלטות האחרונות שניתנו על ידי ביה"ד,  זו מיום 20.12.05 (נספח ח' לסיכומי הבעל) שניתנה בעקבות בקשתו של הבעל לקבלת אשור לסגירת התיק וזו מיום 22.1.06 בה מודיע ביה"ד, כי לאור ההחלטה מיום 20.12.05 'התיק סגור'.

ההחלטות מיום 20.12.05 ומיום 22.1.06

6.         א.         ביום 27.11.05 הגיש הבעל בקשה לביה"ד הרבני שכותרתה "בקשה לקבלת

אישור על סגירת התיק". בפועל מדובר בהודעה/בקשה של הבעל להפסקת התובענה לגירושין שהגיש ולמחיקת התביעה. כך כלשונו " לפיכך מבקש הבעל אישור על סגירת התיק ומחיקת התביעה(ההדגשה שלי - ש.ש.) . למען הסר ספק מודיע בזה הבעל על חזרתו מהתביעה לגירושין ומבקש למחוק את התביעה לגט וכל הכרוך בה וליתן אישור כי אין מתקיימים הליכים בפני ביה"ד הרבני". בקשה זו, אגב, הוגשה בעקבות החלטתו של ביהמ"ש מיום 17.11.05 בה הביע את דעתו, כי טרם נתברר גורלה של התובענה לגירושין החלטה אשר הוכחה כנכונה לאור אשור ביה"ד מיום 20.11.05 לפיה סטטוס התיק ומחכה לדיון המשך מה שמלמד שהתובענה היתה נכון ליום מתן האשור ובודאי ליום מתן ההחלטה (מיום 17.11.05), תלויה ועומדת (ר' האשור נספח ד' לסיכומי הבעל).

7.         ביה"ד ביקש את עמדת האשה לבקשה ואת תגובת הבעל לעמדה זו ובסופו החליט כהאי לישנא:

"לאחר העיון בבקשה ב"כ הבעל ובתגובת ב"כ האשה ובתגובתו החוזרת של ב"כ הבעל, ביה"ד מחליט:

אין בכך כל פגם כאשר האשה תובעת את כתובתה המגיעה לה ע"פ הדין באשר התחיבות לכ ( כך במקור - ש.ש.) מלוא סכום הכתובה היא התחייבות תקפה, אך מאידך גיסא כאשר הבעל טוען שכל תביעתו לחייב את האשה להתגרש היתה מבלי לשלם לה כתובה, ולדבריו אין באפשרותו לתת לה את סכום הכתובה - הנו זכאי לבטל את תביעתו ואין מקום לכוף את הבעל להמשיך בתביעת הגירושין של הבעל ומה שנכרך בה".

ב.         ביום 22.1.06, בהמשך להחלטה הנ"ל, מוציא ביה"ד החלטה נוספת לפיה " תיק הגירושין 482 ס"ד סגור"  (נספח ט' לסיכומי התובע).

8.         משמעות  שתי החלטות אלה ברורה מבחינתי. בהחלטה מיום 20.12.05 הכיר ביה"ד בזכותו של הבעל לחזור בו מתביעת הגירושין ונקט הוא בלשון " זכאי לבטל את תביעתו ואין מקום לכוף את הבעל להמשיך בתביעת הגירושין של הבעל ומה שנכרך בה". הבעל הודיע בבקשתו, כי למען הסר ספק, הוא חוזר בו מתביעתו לגירושין ומבקש לבטל אותה. ביה"ד הכיר בזכותו זו. העובדה שביה"ד, בהחלטתו מיום 22.1.06, נוקט בלשון "התיק סגור" מלמדת שמבחינה טכנית התיק סגור. מבחינה מהותית אין בכך כדי להצביע על החלטה של "סגירת תיק" שלעתים  מפורשת כהקפאת התביעה. ענין לנו בתקנה ע"ח לתקנות הדיון של בתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג לפיה אם קיבל ביה"ד את הבקשה לביטול התובענה התובענה מבוטלת. משכך, צודק הבעל בטענתו, כי היום מוסמך ביהמ"ש לדון בתביעה.

            לעתים משתמש בית הדין הרבני בלשון "סגירה" אותה יש לפרש כ"מחיקה" או כ"ביטול" אם על פי הקשר הדברים זהו הפירוש הנכון כך במקרה שלפנינו. הבעל מבקש לחזור בו מתביעתו וביה"ד מחליט ל"סגור" את התיק. ראה ע"א 438/78 פטריץ נ' פטריץ לח(1) 145; ע"א 03/72, פלדמן נ'  פלדמן כז(1) 29 וכן בר"ע (נצ) 302/99 פלוני נ' פלונית  פס"מ תש"ס (1) 76.

9.         החלטות אלה של ביה"ד הרבני היו בידיעת האשה עת הגישה את סיכומיה. בסיכומים בוחרת היא שלא לציין החלטות אלה ולהתעלם מהם. זאת ועוד היא עוצרת בסקירת ההחלטות בכך שהבקשה לסגירת התיק הועברה לתגובתה, זאת ותו לא, ואינה מציינת את החלטות ביה"ד. הודעת ב"כ הנתבעת כי בדעתו לערער על החלטת ביה"ד אינה במקומה.

9.         סוף דבר

            טענת חוסר הסמכות נדחית.

            האשה תשלם לבעל את שכ"ט עורך דינו של הבעל בסכום של 3,000 ש"ח + מע"מ צמודים ונושאים ריבית מהיום ועד התשלום בפועל.