נדחתה בקשת בנק מרכנתיל דיסקונט לעכב החלטה בדבר זכאות רוכשת דירה בפרויקט לקבל לחזקתה מקום חניה

1.         בהחלטה מיום 17.5.06 בבש"א 2906/06 נקבע כי על כונס הנכסים של המקרקעין הידועים כגוש 10807 חלקה 95 (להלן- כונס הנכסיםוהמקרקעין, בהתאמה) למסור לחזקתה של תמר ונקי (להלן - המשיבה) ולהצמיד לדירתה מקום חניה במקרקעין בו תוכל להשתמש ללא תלות בדיירים או במשתמשים אחרים במקרקעין, וזאת כנגד תשלום יתרת התמורה שעל המשיבה לשלם לפי חוזה מכר הדירה (להלן - ההחלטה). עוד נאמר כי מיקומו של מקום החניה ייקבע על ידי כונס הנכסים תוך בחירה באפשרות הממזערת את העלויות לקופת כינוס הנכסים.  עתה מבקש  בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן - הבנק) כי ההחלטה תעוכב מכיוון שהבנק ערער עליה בפני בית המשפט העליון.

2.         הבנק טוען כי במידה ולא יעוכב ביצוע ההחלטה ובמידה וערעורו יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יועבר לבעלות המשיבה מקום חניה.  לחילופין, אם לא יוקצה למשיבה מקום חניה קיים, יידרש הבנק לממן הכשרת מקום חניה חדש ולא ניתן יהיה להשיב את הכספים שיושקעו בהכשרת מקום החניה במידה והערעור יתקבל. נטען כי אי עיכוב ביצוע ההחלטה יגרום לבנק נזק בלתי הפיך ויסכל את הערעור, במידה וזה יתקבל.  הבנק נאות להקצות למשיבה מקום חניה זמני עד לתום בירור הערעור. 

3.         הבנק מוסיף כי המבחן העיקרי לעיכוב ביצוע ההחלטה הינו קיומו של חשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ומבחן זה מתקיים בענייננו.  באשר למבחן של סיכויי הערעור - הרי אין לתת לו משקל של ממש שכן קשה לטעון טענות בענין סיכויי הערעור בפני הערכאה שעל החלטתה מערערים.  חרף זאת מציין הבנק כי סיכויי הערעור טובים, בין השאר, מכיוון שההחלטה פגעה בזכותו הקניינית של הבנק כנושה מובטח ומשום שמכתב ההחרגה אינו מקנה למשיבה זכות לקבל חניה במקרקעין. 

4.         המשיבה מתנגדת לבקשת עיכוב ביצוע ההחלטה.  נטען כי הבנק לא צרף תצהיר ולא ביסס טענתו בדבר הקושי בהשבת המצב לקדמותו, וטענותיו הן טענות בעלמא.  המשיבה טוענת כי אם תועבר אליה הבעלות באחד ממקומות החניה הקיימים, לא יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו שכן ניתן יהיה לבטל את רישום הבעלות על החניה במרשם המקרקעין במידה והערעור יתקבל.  במידה וכונס הנכסים יחליט להכשיר מקום חניה חדש,  הרי גם אז ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו שכן ניתן יהיה להשתמש במקום שהוכשר לצורך אחר וממילא העלות הכרוכה בהכשרת מקום חניה חדש הינה שולית ביחס לפרוייקט המוקם על המקרקעין. עוד נטען כי הקצאת מקום חניה זמני - כהצעת הבנק - אינה פתרון ראוי שכן הוא מונע מהמשיבה לשלם את יתרת התמורה בגין הדירה ובכך נמנעת ממנה קבלת החזקה בה, דבר המסב למשיבה נזקים רבים.  לבסוף נטען כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים, וכי יש להתחשב במבחן זה בעת שקילת בקשת עיכוב הביצוע.  

5.         דין בקשת עיכוב ביצוע ההחלטה - להידחות.

6.         כידוע, הכלל הינו כי בעל דין זכאי כי פסק דין שניתן לטובתו יבוצע לאלתר, מבלי צורך להמתין לסיום בירורו של ערעור על פסק הדין שהגיש בעל הדין שכנגד.  החזקה הינה כי קביעות פסק הדין של הערכאה הדיונית - נכונות הן, ועל כן אינטרס בעל הדין הזוכה לממש את פסק הדין גובר, ככלל, על אינטרס  בעל הדין שכנגד לשמר את מצב הדברים הקיים עד לסיום בירור הערעור שהגיש.  מי שמבקש את עיכוב ביצועו של פסק דין - עליו נטל השכנוע.  הערכאה הדיונית, המוסמכת לעכב פסק דין שיצא תחת ידה, אינה יושבת כערכאת ערעור על פסקי דין שלה עצמה.  לא אוכל להביע דעה על סיכויי הערעור על ההחלטה שניתנה על ידי ועל כן בדוני בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה אתמקד בשאלה האם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם ההחלטה - שאת עיכוב ביצועה מבקשים - תבוטל ו/או תשונה בערעור.

7.         לטעמי לא עמד הבנק בנטל השכנוע המוטל עליו.  כפי שעלה מכתבי הטענות שהגישו כונס הנכסים והמשיבה  בבש"א 2906/06, ניתן להקצות למשיבה מקום חניה באחת משתי דרכים חלופיות: האחת, הקצאת מקום חניה מתוך מלאי מקומות החניה במקרקעין שטרם נמכרו, והשניה - הכשרת מקום חניה חדש במקרקעין.  אם ייבחר הפתרון הראשון, הקצאת מקום חניה קיים, לא ברור כיצד לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו במידה ויתקבל הערעור וממילא ניתן להבטיח זכותו הנטענת של הבנק ברישום הערה מתאימה.  במקרה כזה, ניתן יהיה לבטל במרשם המקרקעין את רישומה של המשיבה כבעלת מקום החניה.  אם ייבחר הפתרון השני, הכשרת מקום חניה חדש, לא ברור כלל האם לא ניתן יהיה למכור מקום חניה זה לאחד הדיירים בפרוייקט המוקם במקרקעין.  יושם אל לב כי הבנק ציין בבקשתו כי לא לכל הדירות בפרויקט הוצמד מקום חניה, כך שייתכן שיהיה ביקוש מצידם של הדיירים בפרוייקט למקום החניה שיוכשר.  הבנק לא הבהיר גם מה העלות הכרוכה בהכשרת מקום החניה.  

8.         איזון האינטרסים נוטה לטובת המשיבה: ענייננו באדם פרטי, שהשקיע את מיטב כספו ברכישת דירה למגורים, ועקב נסיבות חיצוניות נמנעת ממנו קבלת החזקה בדירה ובחניה שרכש, תוך שהוא נגרר להליכים משפטיים מייגעים.  מנגד, הפתרון המ5תווה בהחלטה מאפשר לנושה המובטח לקבל התמורה מכינוס הנכסים של המקרקעין מבלי שזכויות המשיבה נסוגות לגמרי.

9.         אשר על כן הבקשה נדחית.  הבנק ישא בשכ"ט עו"ד ובהוצאות המשיבה בגין הבקשה דנן  בסך כולל של 10,000 ש"ח. 

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ו באב, תשס"ו (20 באוגוסט 2006) בהעדר.