נדחתה בקשה לעיכוב הליכי פירוק חברה

1.                 בפסק דין מיום 11.6.06 התקבלה בקשה (פש"ר 835/05) לפירוקה של שוודיה חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן - החברה),  בקשה שהוגשה על ידי המשיבים 1-2 ואליה הצטרפה המשיבה 3.  נקבע כי צו לפירוקה של החברה יינתן עם המצאת תעודת השלמה על ידי המבקשים 1-2 (להלן - פסק הדין).    ביום  25.6.06  הוגשה תעודת השלמה על ידי המשיבים 1-2.

2.                 החברה עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין משני טעמים עיקריים - סיכוייו הטובים של הערעור וחוסר האפשרות להשיב את המצב לקדמותו במידה ויתקבל ערעורה.  לטענת החברה, מתן צו לפירוקה יביא למכירת נכסיה לצדדים שלישיים, ובמידה ובסופו של יום יתקבל הערעור שתגיש, וצו הפירוק יבוטל, לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו, ובמיוחד את נכסי החברה שנמכרו לצדדים שלישיים, דבר שיוביל לשיתוק פעילותה.  יתרה מזו, הנכסים שיימכרו - מקרקעין המצויים ברחוב ירושלים בקרית ביאליק - משמשים את החברה בפעילותה העסקית ולכן יש לראות בהם כנכסים שלחברה יש בהם ענין מיוחד, דבר המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.

באשר לסיכויי הערעור, טענתה העיקרית של החברה היא כי פסק הדין ניתן על פי תשתית עובדתית שהיתה במחלוקת בין החברה לבין המשיבים, ומשכך לא היה בית המשפט מוסמך להכריע בעילות השונות שדרשו הכרעה במחלוקת, שצריכה להתברר בבתי משפט מוסמכים. 

עוד נטען, כי אף שהחברה הסכימה מפורשות שאמשיך לדון בתיק נשוא פסק הדין למרות היכרותי וידידותי עם הנשיא (בדימוס) ורדימוס זילר, קרוב משפחתם של המשיבים 1-2, הרי היה עלי לפסול עצמי מיזמתי לישב בדין עקב קרבה ממשית לצד להליך, בא כוחו או עד מרכזי -  והסכמת החברה אינה יכולה לרפא את הפסלות.

3.                 המשיבים מתנגדים לבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין.  נטען כי החברה - שלבקשתה  לא נלווה תצהיר - לא הצליחה להניח תשתית עובדתית לביסוס טענתה כי יש בידיה נכסים, או שמכירתם תגרום לה נזק במידה ויתקבל ערעורה, וכי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו במידה וההחלטה לפירוק החברה תיהפך בערעור.   המשיבים 1-2 טוענים עוד כי החברה לא הראתה כי היא פעילה כלל, ועל כן הטענה כי מכירת הנכסים עם פירוקה תפגע בצורה בלתי הפיכה בפעילותה - אין לה ביסוס.

נטען כי העלאת טענת הפסלות נגד בית המשפט עתה, לאחר שהחברה הסכימה בעבר כי בית המשפט ידון בבקשת הפירוק,  מהווה חוסר תום לב מצד החברה אשר מעלה טענה זו רק עתה משלא נתקבלה התנגדותה לבקשת הפירוק. 

4.         המשיבה 3 טוענת כי מתן צו לפירוקה של החברה, אין פירושו מכירת נכסי החברה באופן מיידי.  עם מתן צו הפירוק, רק יתחיל הליך פירוקה של החברה.  יהיה צורך לעבור שלבים שונים עד שיגיע שלב מכירת נכסי החברה.  עד אז סביר כי יסתיים הדיון בערעורה של החברה.  בנוסף, מכיוון שהליך הפירוק נעשה בפיקוח בית המשפט, תוכל החברה להביע את התנגדותה למכירת נכסיה - ככל שאלה קיימים -  בבוא העת.  

5.         דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות.

6.         כידוע, הכלל הינו כי בעל דין זכאי כי פסק דין שניתן לטובתו יבוצע לאלתר, מבלי צורך להמתין לסיום בירורו של ערעור על פסק הדין שהגיש בעל הדין שכנגד.  אינטרס בעל הדין הזוכה לממש את פסק הדין גובר על אינטרס בעל הדין שכנגד לשמר את מצב הדברים הקיים עד לסיום בירור הערעור שהגיש.  מי שמבקש את עיכוב ביצועו של פסק דין - עליו נטל השכנוע.  בדוני בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אתמקד בשאלה האם ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם פסק הדין - שאת עיכוב ביצועו מבקשים - יבוטל ו/או ישונה בערעור, כי לא אוכל להביע דעה על סיכויי הערעור על פסק הדין שניתן על ידי.

7.         הליך הפירוק מותיר בפני בעלי האינטרסים בחברה, אם ירצו בכך, אפשרות לעכב את מכירת נכסי החברה בכפוף למתן ערבויות מתאימות במהלך הפירוק, או להביא לעיכוב הליכי הפירוק בהצעת הסדר מסוים לנושים.

8.         בענייננו לא עמדה החברה בנטל השכנוע להראות כי אם ינתן צו לפירוקה, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו במידה וערעורה על עצם מתן צו הפירוק יתקבל.  לבקשתה לא צרפה החברה תצהיר לתמיכה בטענותיה העובדתיות.  לא הובאו ראיות באשר לנכסי החברה, לגביהם נטען על ידי החברה כי לא ניתן יהיה להשיבם במידה וימכרו.

גם אם אניח כי לחברה נכסים הרי הטענה לפיה מכירת נכסיה לצדדים שלישיים תמנע את השבת המצב לקדמותו במידה ויתקבל ערעור החברה, אינה יכולה להועיל לחברה.  מתן צו הפירוק הינו אך השלב הראשון בהליך פירוקה של החברה.  עד שיבוא מפרק החברה למכור את נכסיה, יהיה צורך בקיומם של שלבים מקדמיים שונים.

9.         לטעמה של החברה, היה עלי לפסול עצמי מלשבת בדין עקב ידידותי עם הנשיא (בדימוס) זילר ורעייתו.  אינני מקבלת טענה זו.  עילת הפסלות הקבועה בסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן - חוק בתי המשפט) אליה מפנה החברה בבקשתה, דורשת כתנאי לפסלות קיומה של "קרבה ממשית" בין השופט לבין  צד להליך,  בא כוחו או עד מרכזי.   לא כל היכרות של שופט עם אחר הופכת ל"קרבה ממשית".  גם אם מתקיימת קרבה, יש להראות כי קרבה זו יוצרת חשש ממשי למשוא פנים.   לא סברתי במהלך הדיון, וגם לא כעת, כי היכרותי עם הנשיא (בדימוס) זילר ורעייתו יוצרת חשש ממשי למשוא פנים בניהול הדיון בבקשת הפירוק.  החברה גם אינה מצביעה בבקשתה האם וכיצד מתגבש חשש ממשי כזה.  מצאתי לנכון אז לעדכן את הצדדים בדבר הכרות וידידות זו כדי שהדברים יהיו ידועים, אולם בניגוד לטענת החברה בבקשתה דנן, לא היה כאן ניסיון להכשיר מצב של פסלות מלשבת בדין על ידי קבלת הסכמת החברה שכן לא התקיימו כלל התנאים לפסלות. 

10.       אשר על כן, בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין - נדחית.  משהוגשה תעודת השלמה על ידי המשיבים 2-1 , ינתן צו פירוק כנגד החברה במקביל להחלטה זו.

הוצאות הבקשה בסך 10,000 ש"ח ישולמו ע"י החברה ויחולקו בין המשיבים 1, 2 ו- 3 בחלוקה שווה.

ניתנה היום, ט' באב, תשס"ו (3 באוגוסט 2006) בהעדר. נשלח במנ"ת.