נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

           כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בין המבקש והמשיב התקיים קשר עסקי בתחום ענף השיפוצים. בין הצדדים התגלע סכסוך, ובשנת 1995 הגיש המבקש תביעה כספית כנגד המשיב על סך 130,838 ש"ח לבית משפט השלום ברחובות (א 2706/95). ביום 1.12.1997 קיבל בית משפט השלום את התביעה וקבע כי המשיב ישלם למבקש סכום של 72,285 ש"ח. המשיב הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וערעורו התקבל, במובן זה שהתיק הועבר לבית המשפט המחוזי לשם דיון בפירוק השותפות. בית המשפט המחוזי מינה לשותפות מפרק, והליך הפירוק הושלם. בסיומו של ההליך, ביקש המפרק להורות על סיום הליכי הפירוק ועל שחרורו מתפקידו. שני הצדדים התנגדו לבקשתו של המפרק.

           ביום 10.7.2007 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' ברון), לאחר שדן בטענות הצדדים, לדחות את תביעתו של המבקש, בקובעו כי הליך פירוקה של השותפות הושלם, תוך שנפסק כי אין לשותפות זכויות וחובות כלשהן.

           על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ערער המבקש, ביום 5.9.2007, לבית משפט זה, בטענו  כי שגה בית המשפט המחוזי משדחה את תביעתו.

           ביום 15.11.2007 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו בעקבות דחיית תביעתו. כפי שמתואר בבקשה, בעקבות קבלת התביעה בבית משפט השלום, גבה המבקש מהמשיב באמצעות ההוצאה לפועל את סכום התביעה. משנדחתה לבסוף התביעה בבית המשפט המחוזי, פנה המשיב להוצאה לפועל כדי שיושבו לו הכספים שנגבו לטובת המבקש. לטענת המבקש, במידה ויעלה בידי המשיב לגבות בחזרה את הכספים שקיבל, לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור.

           מנגד טוען המשיב כי הבקשה לא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

           מן המפורסמות הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו עליו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ (1) 668, 672 (1996); ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403 (1997)).

           יתרה מכך, כלל הוא, כי פסק דין שביצועו דורש תשלום של סכום כספי ותו לא, אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש החלטה לתשלום כסף הינה, בדרך כלל, הפיכה על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181 (2002)). על כן, כדי לזכות בעיכוב ביצועה של החלטה לתשלום סכום כסף, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן המשיב את כספו (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק, פ"ד לח (4) 5 (1984)). הדבר נכון שבעתיים בענייננו, כאשר המבקש מבקש לעכב את השבתם של כספים שמלכתחילה גבה מהמשיב.

           אלא שלא מצאתי בבקשתו של המבקש כל נימוק שהוא שיכניס את המקרה לגדרי אותם מקרים חריגים שבחריגים בהם יעוכב ביצועו של פסק דין לחיוב כספי. מבלי להיכנס לשאלת סיכויי הערעור, הרי שמדובר כאמור בכספים אותם גבה המבקש מהמשיב. המבקש לא הראה מדוע יקשה עליו לשוב ולגבות כספים אלו מהמשיב, או מדוע תשלומם יגרום לו לנזק בלתי הפיך, מעבר לטענה בעלמה לפיה נזקי התשלום יהיו בלתי הפיכים. משכך, לא ניתן להיענות לבקשה.

           אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

           ניתנה היום, ט' בכסלו תשס"ח (19.11.2007).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    שצ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: