נדחתה בקשה למתן צו זמני לעיכוב הליכים של פסק דין

1.         המשיבה הינה הבעלים של חלקת מקרקעין, המצויה בקצהו הצפוני של רחוב דיזינגוף בתל-אביב, ושל מבנים המצויים עליה.

            המבקש התקשר עם המשיבה בהסכם שכירות, מיום 7.1.02, לשכירת מבנה לשם הפעלת מועדון לילה (להלן - המושכר).

            ההסכם הוארך בהסכמה בשנה אחת, עד סוף שנת 2004.

            לדברי המבקש (שלא הוכחשו על ידי המשיבה), עוד קודם לכן, משנת 2000, הפעיל המבקש מועדון לילה במושכר, יחד עם שותפה, ששכרה אותו מהמשיבה.

2.         לקראת סוף שנת 2004, הודיעה המשיבה למבקש, כי אין בכוונתה לחדש את הסכם השכירות והמבקש נדרש לפנות את המושכר בתום השנה.

            לאחר שהמבקש לא פינה את המושכר, הגישה המשיבה לבית המשפט תביעת פינוי (ת.א. 26947/05).

            המבקש הגיש במקביל תביעה להצהיר על זכותו להחזיק במושכר (ת.א. 17215/05).

3.         ביום 25.8.05, בדיון שהתקיים בפני כב' השופט טובי ב-ת.א. 26947/05  הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו הנתבע (המבקש דנן) ימשיך להחזיק במושכר וינהל בו את העסק, עד ליום 1.3.07, ובמועד זה עליו לפנות את המושכר ולהחזיר את החזקה בו לידי התובעת (המשיבה דנן).

            כן הוסכם בין הצדדים, כי התביעה ב-ת.א. 17215/05 תימחק.

            הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין (להלן- הסכם הפשרה, פסק הדין, בהתאמה).

            בפסק הדין נקבעה גם סנקציה, אם המבקש לא יפנה את המושכר במועד שהוסכם: הכפלת דמי השימוש עבור המושכר, פי שלושה מדמי השימוש ששילם המבקש באותו מועד.

4.         המבקש לא פינה את המושכר במועד שנקבע.

            במקום זאת, הגיש המבקש ביום 27.3.07 תובענה זו, שבה מבוקש לבטל את הסכם הפשרה ואת פסק הדין.

            יחד עם התובענה, הגיש המבקש בקשה זו למתן צו זמני לעיכוב ההליכים של פסק הדין, עד למתן פסק דין בתובענה זו.

            התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה, והצדדים הגישו סיכומיהם.

5.         התנאי הראשון, הנדרש למתן סעד זמני, הוא קיומה של עילת תביעה (תקנה 362(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

            מבקש הסעד הזמני חייב להוכיח עילת תביעה של ממש, המתבססת על זכות הקנויה לו לכאורה (רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר. שותפות לבנין, פ"ד מט(1) 730, 736).

            על בית המשפט לבדוק, אם התובענה, שבגינה מתבקש הסעד הזמני, אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסיכויים (ע"א 277/62 נאצר נ' כורי, פ"ד טז 2669).

6.         קל וחומר, שיש להוכיח עילת תביעה ראויה, כאשר התביעה הינה לביטולו של הסכם פשרה שנעשה בין הצדדים ולביטולו של פסק דין חלוט, שנתן תוקף לאותו הסכם.