נדחתה בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת חוסר התיישנות וחוסר עילה

פתח דבר:

1.         זוהי בקשה שהגישה הנתבעת מס' 2 לדחיית או מחיקת התביעה על הסף בשל התיישנות, ו/או היות התביעה טרדנית וקנטרנית ו/או בשל חוסר עילה.

הנתבעים הינם בני זוג, אשר נישאו זל"ז בשנת 1987, כאשר התובע הוא אביו של הנתבע מס'1 , חמה של הנתבעת מס' 2.           

במרכזה של התובענה חוזה מכר מקרקעין שנערך בין הצדדים בשנת 1987, לפני כ- 19 שנים, במסגרתו מכר התובע דירת מגורים לנתבעים. (להלן: "הסכם המכר").

בגדרי תביעתו עותר התובע להצהיר על בטלות ההסכם בשל הפרה יסודית, אשר כפי שניווכח להלן, ארעה ביום 20.11.87 או בסמוך לכך.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה התובע הינו הבעלים הרשום במקרקעין  הידועים כחלקה XX גוש  XX מאדמות XX (להלן: "החלקה"). על חלקה זו קיים מבנה מגורים בן שלוש קומות: קומת קרקע, בה מתגורר בנו השני של התובע; קומה ראשונה בה מתגורר התובע וקומה שנייה, בה התגוררו בני הזוג- הנתבעים מס' 1-2  היא הדירה נשוא הסכם המכר. (להלן: "דירת המגורים")

טענות הצדדים ועובדות ברקע:

3.         ביום 12.11.87 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם, לפיו מכר התובע את דירת המגורים לנתבעים, תמורת סך של 30,000 ש"ח. סעיף 2 להסכם קובע, כי כספי התמורה ישולמו בשני מועדים: במעמד החתימה על ההסכם ישולם סך של 1,000 ש"ח ובתאריך 20.11.87 תשולם היתרה בסך 29,000 ש"ח.

באשר להפרת הוראות ההסכם על ידי מי מהצדדים, קובע סעיף 6 להסכם :

" שני הצדדים הסכימו ביניהם שאם המוכר והקונה לא ימלא אחרי הוראות הסכם זה ובפרט כאשר לא ישלם את מחיר הדירה בתאריך הנ"ל ולפי הפירוט הנ"ל יבוטל הסכם זה ויהיה הקונה חייב לפנות את הדירה וימסור את החזקה בה למוכר כשהיא פנויה מכל איש וחפץ."

4.         התובע טוען, כי הוא מילא את חלקו בהסכם, משמסר במועד המוסכם בחוזה את החזקה בדירה לנתבעים אך אלה לא מלאו את חלקם ולא שילמו את התמורה המוסכמת. בכך טוען התובע, הם הפרו את ההסכם הפרה יסודית; על רקע דברים אלה, עותר התובע להצהיר על בטלותו של ההסכם ולהצהיר, כי הוא הבעלים הבלעדי של דירת המגורים וכן להורות על פינוי הנתבעים מדירה זו.

5.         התובע הוסיף וטען, כי העברת הבעלות בדירת המגורים על שם הנתבעים נעשתה אך לצורך קבלת הנתבעים הלוואה בסך של 22,500 ש"ח, שתשמש לסילוק חובותיהם  (חובות בנו- הנתבע מס' 1); התובע הסביר, כי הוא הסכים למשכן את זכויותיו בחלקה לטובת "משכן"-בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ להבטחת פרעון ההלוואה שקיבלו הנתבעים כאמור. עוד טען הנתבע בהקשר זה, כי בשל מצבם הכלכלי הקשה של הנתבעים, הוא זה שנשא בתשלום החזרי ההלוואה החודשיים שהסתכמו בסך של 182,000 ש"ח.

            לא רק זו אלא זו, התובע שילם, לטענתו, גם את חשבונות החשמל בגין דירת המגורים של הנתבעים המוערכים בסך של 86,400 ש"ח.

            משכך, עותר התובע גם לחיוב הנתבעים בסך  של 268,400 ש"ח.

6.         התובע, כך לטענתו, גילה סבלנות רבה כלפי הנתבעים בעניין החזר התשלומים המתחייבים, הכל במטרה לשמור על שלמות התא המשפחתי של משפחת בנו וכלתו, הנתבעים בתיק דנן. על אף זאת, הנתבעת נקטה בהליכים משפטיים נגד חמה- התובע וגם כנגד בעלה-הנתבע מס'1, שעה שהגישה נגדם בקשה לצו הגנה, כאשר קדמה להגשתה תלונה במשטרה. על רקע מעשים אלו החליט לעמוד על זכויותיו ועל כן הגיש התביעה בה עסקינן.

7.         הנתבע מס' 1 הצהיר, כי הוא אינו כופר בתביעת אביו, מסכים לה ומסכים למתן פסק דין נגדו.

8.         הנתבעת מס'2 העלתה בגדרי כתב הגנתה טענות סף בדבר התיישנות, היות התביעה טרדנית והעדר עילה.

לטענתה, יש לדחות ו/או למחוק את התביעה על הסף עקב התיישנותה שכן, עילת התביעה התגבשה, אם בכלל, ביום הפרת ההסכם, היינו, ביום 20.11.87 המועד שנקבע במסגרת החוזה לתשלום יתרת כספי התמורה; לפיכך, עילת התביעה התיישנה כבר ביום 20.11.94 .

            לחלופין, הוסיפה וטענה הנתבעת, כי יש למחוק את התביעה על הסף בהתאם להוראת תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בהיותה תביעה קנטרנית וטרדנית; בעניין זה טענה, כי התביעה באה לעולם- אחרי חלוף 20 שנים מיום עריכת הסכם המכר- אך בעקבות הגשת הנתבעת תלונה נגד בעלה-הנתבע מס'1 ומשביקשה הגנת בית המשפט מפניו ומפני משפחתו; כך שאין מטרת התביעה אלא ניסיון לפגוע ולהתנקם בנתבעת ולהטרידה. ולא רק זאת אלא שהתובע, כך לטענת הנתבעת, אישר בפה מלא בפני בית משפט זה, כי דירת המגורים הינה דירתם של הנתבעים. במצב דברים זה ברי, הוסיפה וטענה הנתבעת, כי התביעה נגועה בחוסר תום לב משווע וכל כולה נגועה במניעים פסולים תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

            הנתבעת הוסיפה וטענה, כי התביעה נעדרת עילה; לטענתה, התובע עותר למתן פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המכר בטל, ברם, בהעדר טיעון מקדמי ומתאים בעניין דרך ביטול ההסכם, במצוות סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, הרי כתב התביעה איננו מגלה עילה.

9.         התובע הגיש תגובה ולדידו התביעה בה עסקינן הינה תביעה במקרקעין מוסדרים שאין חוק ההתיישנות, התשי"ח- 1959  חל עליה, ובמה דברים אמורים?