נדחה ערעורו של מנכ"ל רשות השידור לשעבר - העברתו מתפקידו הייתה כדין.

השופט שמואל צור

1.        השאלה המרכזית העומדת לדיון בפנינו היא האם החלטת ממשלה על העברתו של המערער מתפקידו כמנכ"ל רשות השידור, משמעה גם הפסקת כהונתו ברשות או שמא, עם הפסקת כהונתו כמנכ"ל על הרשות להחזירו לתפקידו הקודם.

            בית הדין האזורי (השופטת שרה שדיאור ונציגי ציבור מר אליהו מחלב ומר שמואל קליינר; תיק עב' 2112/05) סבר כי החלטת הממשלה האמורה משמעה סיום שרותו של המערער ברשות השידור ומכאן הערעור בפנינו, אשר נסב גם על מספר נושאים נוספים, עליהם נעמוד בהמשך.

הרקע העובדתי

2.        המערער עבד ברשות השידור במעמד של עובד קבוע על פי כתב מינוי, מאז שנת 1957.

3.        ביום 31.7.93 פרש המערער לגמלאות, אך המשיך להיות מועסק ברשות בחוזה מיוחד (מיום 4.8.93) בתפקיד של ראש צוות ההקמה של ערוץ 33 והמנהל שלו, כמו גם כראש צוות ההקמה של הערוץ הלווייני החדש. החוזה המיוחד נערך לתקופה של שלוש שנים ועם תום התקופה הוא הוארך מפעם לפעם עד ליום 31.10.02 (להלן - החוזה האישי).

4.        ביום 14.3.02 מונה המערער באופן זמני כמנכ"ל רשות השידור והמשיך להיות מועסק על פי החוזה האישי.

5.        ביום 6.2.02 מינתה הממשלה את המערער לתפקיד מנכ"ל רשות השידור במעמד של מינוי קבוע (נספח ה' לתצהיר המערער). מינוי זה נעשה לפי סעיף 23(ו) לחוק רשות השידור, תשכ"ה-1965 (להלן - "החוק").

6.        ביום 2.5.05 - כשלוש שנים לאחר החלטת המינוי - החליטה הממשלה על העברת המערער מתפקידו כמנהל הכללי של רשות השידור (נספח ו' לתצהיר המערער). החלטה זו התקבלה לפי סעיף 23א(א)(3) לחוק.

הדיון בבית הדין האזורי

7.        על רקע זה הגיש המערער תביעה בבית הדין האזורי בירושלים אשר העלתה מספר נקודות מחלוקת בין הצדדים והן -

(1)       האם החלטת הממשלה מיום 2.5.05 ניתקה את יחסי עובד-מעביד בין המערער לרשות השידור והאם קמה חובה על הרשות להמשיך ולהעסיקו בתפקיד שקדם לתפקידו כמנכ"ל או בתפקיד אחר.

(2)       האם מינויו של המערער לתפקיד מנכ"ל רשות השידור נעשה לתקופה של 5 שנים והאם הרשות התחייבה להעסיקו עד תום תקופה זו.

(3)       זכאות המערער למענק יובל ופדיון ימי מחלה.

(4)       זכאות המערער להשתלמות בשכר או לקבלת תשלום על אי ניצול ההשתלמות בפועל.

(5)       זכאות המערער לפיצוי על עוגמת נפש ושיעורו.

8.        בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער, למעט תביעתו למענק יובל בסכום של 198,870 ש"ח.

9.        בית הדין האזורי קבע כי הממשלה היתה מוסמכת להעביר את המערער מתפקידו, זאת מכח סמכויותיה בחוק.

            בית הדין קבע כי הליך פיטוריו של המערער נעשה כחוק וכי נערך לו שימוע כדין. בית הדין האזורי דחה את טענתו של המערער כי, במקביל להעסקתו כמנכ"ל רשות השידור, הוא המשיך להיות מועסק ברשות גם בתפקידו הקודם. בקשר לכך קבע בית הדין האזורי כי לא היתה כל אסמכתא לקיומו של הסדר שכזה ואף דחה את טענת המערער כי הוא עצמו, בתפקידו כמנכ"ל, האריך לעצמו את התפקיד הקודם בו כיהן. על רקע זה קבע בית הדין כי החלטת הממשלה על העברת המערער מתפקידו, התייחסה למכלול תפקידיו ברשות (סעיף 15 לפסק הדין).