נדחה ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בגרימת תאונה ובעבירות תעבורה נוספות

1.         המערער הורשע על פי הודאתו בבית משפט לתעבורה בב"ש (ת.ד. 1274/04) בגרימת תאונה ובעבירות של אי שמירת מרחק, נהיגה בקלות ראש וברשלנות וגרימת חבלה של ממש ונידון לעונשים הבאים: פסילה מלנהוג לתקופה של 20 חודש, פסילה על תנאי של שישה חודשים למשך שנתיים, קנס בסך - 2,500 ש"ח והתחייבות בסך - 5,000 ש"ח. הערעור מופנה נגד עונש הפסילה.

2.         הסניגור טען כי בית משפט קמא דחה את הדיון לקבלת תסקיר אשר המליץ על ביצוע של"צ ולא פסילה, היה מקום לאזן את הענישה על דרך הטלת של"צ. עוד טען הסניגור כי העונש חורג מרף הענישה המקובל.

בתסקיר צויין כי לאור התרשמותו של קצין המבחן מהמערער, בחור בן 30 - נתוני חייו ודפוסי אישיותו, יש מקום להטיל עונש של"צ שמתאים - מבחינה עונשית הרתעתית וכן מבחינה חינוכית מוסרית.

3.         לדעתי אין כל ממש בערעור זה והעמדה שיש להעדיף במקרה זה עונש של"צ על  פני עונש פסילה, מחטיאה את המטרה ועלולה שלא במכוון להקהות את עוקץ ההרתעה כמרכיב מרכזי בענישה.

            די בתיאור עובדותיו ותוצאותיו המצערות של המקרה.

            על פי העובדות בהן הודה המערער, תוך כדי נהיגה הוא עבר אל נתיב התנועה הפונה שמאלה, לא שמר על רווח בינו לבין הרכב המעורב והתנגש חזיתית בחלקו הימני אחורי של הרכב המעורב. כתוצאה מההתנגשות הזויתית, הרכב המעורב נדחק ימינה, עלה על אי תנועה בפנייה ימינה והתנגש בחזית פינה ימנית בעמוד רמזור במקום. כתוצאה מהתאונה, המערער, הנהג המעורב ושתי נוסעות נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי. כמו כן, נוסעת נוספת בת 8 נחבלה חבלות של ממש - חבלות בפנים, שבר בערובת העין, עיוורון לצמיתות בעין ימין ונזקקה למספר ניתוחים. נוסע נוסף בן 8.5 נחבל חבלות של ממש - איבד הכרתו, חבלות ראש והועבר להמשך שיקום בבית החולים לוינשטיין.

            שני ילדים בני 8 נפגעו קשות בתאונה זו כאשר כל חטאם הינו עלייתם לרכב. כתוצאה מהמקרה ילדה בת 8.5 התעוורה לצמיתות בעין אחת. נוכח ריבוי התאונות הקטלניות בכבישי הארץ, הושם דגש על אובדן חיים כתוצאה מרשלנות בנהיגה. ברם, אין לשכוח, ואסור לשכוח, שבתאונות רבות קדושת החיים נפגעת לא כתוצאה מתוצאה קטלנית אלא מפגיעה חמורה באיכות החיים - במובן הכי בסיסי ונכון של המונח - שאף מלווה את הנפגע כל חייו.

הפסילה הינה עונש מרתיע והולם. הזכות לנהוג כפופה להבנת הכח ההרסני שטמון ברכב אם נהג אינו שומר על כללי הזהירות. לצערי מקרה זה ממחיש שאל לנו להשלים עם ריבוי תאונות הדרכים למיניהן כאילו זו גזירה מהשמיים - ולא היא אלא מעשי בני אדם.

העונש שנגזר אינו חמור ולתפיסתי נוטה לקולה. אף אם בימ"ש קמא היה נכון בשלב מסויים לשקול את האפשרות של הטלת של"צ במקום עונש פסילה וקצין מבחן מצא להמליץ על תוצאה זו, קבלת ההמלצה היתה פוגעת באינטרס הציבורי.

4.         הערעור נדחה.

ניתן היום ג' בכסלו, תשס"ח (13 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.