נדחה ערעור מפקח מס הכנסה על תנאי פרישתו

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1.         ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 007114/01; סגנית השופטת הראשית אורלי סלע ונציגי הציבור גב' ברץ וגב' שור) אשר דחה את ערעור המערער על הודעת מנהל תחום בכיר (גמלאות במשרד האוצר החשב הכללי מיום 9.8.2001 בה הודע למערער, כי ביום 28.2.2001 הוא מועד פרישתו והחל מיום 1.3.2001 הוא זכאי לגמלה.           

2.         תמצית העובדות הרלוונטיות

א.        המערער הועסק בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין כעובד קבוע החל מיום 29.9.1974 ועד ליום 28.2.2001.

ב.         ביום 4.11.1990 הושעה המערער מעבודתו כמפקח מס הכנסה בכיר בפקיד שומה חקירות ת"א בעקבות הליכים פליליים ומשמעתיים שהתנהלו בעניינו, בגין חשד להוצאת מידע ממאגר חסוי ומסירתו לחוקר פרטי.

ג.          ביום 13.4.1997 הורשע המערער על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירה של גילוי והפרת חובה לפי סעיף 117 לחוק העונשין. בגין הרשעה זו הוטל על המערער מאסר על תנאי, קנס ושירות לתועלת הציבור.

ד.         ביום 10.1.2000 גזר בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את דינו של המערער. במסגרת גזר הדין ננזף המערער נזיפה חמורה, נקבע שיש להקפיא דרגתו למשך שנה וכן להפקיע את משכורתו הקובעת ב-12 תשלומים שווים ורצופים. עוד נקבע על ידי בית הדין למשמעת, כי אין לפטר את הנאשם, וכי יש להחזירו מידית לעבודתו הקבועה.

ה.         לאחר סיום ההליכים המשמעתיים נוהל עם המערער משא ומתן במגמה להגיע לתנאי פרישה מוסכמת, בו הוחלפו טיוטות אשר הבשילו בסופו של דבר להסכם פרישה מרצון שמצא את ביטויו בפרוטוקול מיום 19.3.2000 (ת/17) ובפרוטוקול מיום 5.10.2000 (ת/3) החתומים על ידי המערער ונציגי נציבות מס הכנסה. בפרוטוקול האחרון מיום 5.10.2000 נקבע מועד הפרישה של המערער ליום 31.1.2001.

ו.          התנהלות המשא ומתן לפרישה הביאה לכך שהמערער הוחזר לעבודה סדירה בפקיד שומה גוש דן רק ביום 2.10.2000 ועבד שם עד לפרישתו ביום 28.2.2001.

ז.          ביום 27.11.2000 ביקש המערער לדחות מסיבות אישיות מועד הפרישה שלו ליום 31.3.2001 (ת/34).

ח.         בקשה זו נענתה על ידי המשיבה במכתב מר ארבל מיום 21.12.2000 בו נכתב: " מאחר ופיטוריך מחייבים אישור נציבות שירות המדינה ומנכ"ל האוצר שטרם התקבלו, מועד פרישתך יהיה 28.2.2001      (ת/35).

ט.        בתאריך 29.12.2001 הודיעה המשיבה למערער, כי נציבות שירות המדינה אשרה את תנאי פרישתו כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול מיום 5.10.2000. בהודעה זו צויין שוב, כי תאריך הפרישה של המערער נקבע בתיאום עימו ליום 28.2.2001.

י.          במכתבים מיום 7.3.2001 ובמועדים מאוחרים יותר כתב המערער למר ראובן בוימל, הממונה על הפרישה והגמלאות בנציבות שירות המדינה, כי הוא מבקש לבטל את הסכם הפרישה ולחזור לעבודה בנימוק,שלא הסכים לפרוש בסוף חודש פברואר 2001 אלא בסוף חודש מרץ 2001, וכי המכתבים על סיום עבודתו הגיעו אליו רק בסוף חודש מרץ 2001, כחודש לאחר מועד הפרישה.

יא.        בקשה זו של המערער נדחתה פעמיים על ידי נציגי נציבות שירות המדינה.

יב.        במכתבו של מר רוני פרידמן, סגן בכיר למנהל הכללי, של משרד האוצר מיום 18.3.2001. הודע למערער, כי גמר שירותו נקבע ליום 28.2.2001, וכי בהתאם לסעיף 15(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) תש"ל-1970 הינו זכאי לגמלה.

יג.         המערער ערער על הודעה זו לשר האוצר במכתבו מיום 29.3.2001, אך ערעורו נדחה ביום 27.6.2001.

            גם בקשות אחרות של המערער לביטול הסכם הפרישה נדחו על ידי נציגי האוצר ונציגי נציבות שירות המדינה.

יד.        ביום 26.8.2001 קיבל המערער הודעה של מנהל תחום בכיר גמלאות במשרד האוצר הקובעת, את זכאותו לקצבה החל מחודש מרץ 2001.

אחר הדברים האלה הגיש המערער בחודש אוקטובר 2001 את התביעה מושא ערעור זה, בה טען, כי יש לקבוע כי פוטר בחודש אפריל 2001, וכי הוא זכאי להטבות פרישה בהתאם לחוזר נציבות שירות המדינה שפורסם בחודש מרץ 2001. (להלן - החוזר החדש, או חוזר 2001).