חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

נגרית עץ הדעת ואח' נ' רוקח

: | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום אשדוד
2002-09
8.4.2010
בפני :
יניב בוקר

- נגד -
:
1. אורל רוקח 2. מיכל רוקח
:
1. נגרית עץ הדעת
2. י רוחם חורי

החלטה

החלטה

בפני התנגדותם של המבקשים לבקשה לביצוע שטר שהגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד בתיק מס' 2501799094.

טענות המבקשים, בתמצית, הן אלה:

המבקשים והמשיב התקשרו ביניהם בהסכם לפיו יספק המשיב למבקשים מטבח עשוי מעץ סנדביץ' ומצופה פורמייקה מסוג לוצ'ידה.

המשיב הפר את ההסכם וסיפק למבקשים מטבח מצופה פורמייקה מסוג אחר.

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יחליף המשיב את הפורמייקה על ידי הוצאתה.

המשיב הפר גם הסכמה זו והדביק את הפורמייקה שלא על דרך הוצאת הפורמייקה הקודמת.

הצדדים הגיעו שוב להסכם פשרה, אשר נחתם על ידיהם, ובמסגרתו התחייב המשיב לספק מחדש חלקים שונים מהמטבח.

למרות שלא סיים המשיב את העבודות המוסכמות, העבירו המבקשים לידיו את מלוא התמורה, בשיקים, תוך שהוא מתחייב, בכתב, לסיים את הגימורים השונים והאביזרים הנלווים.

המשיב הפר גם הסכמה זו והמבקשים נאלצו לפנות לנגר אחר, אשר אמד את הנזקים שגרם המשיב בעבודתו בסכום העולה על סכום השיק אשר הוגש לביצוע.

ביום 8/4/2010 התקיים בפני דיון בבקשת המבקשים.

ב"כ המשיב ויתר על חקירתם של המבקשים עם תצהירם.

המבקשים ביקשו כי תינתן להם הרשות להתגונן בפני התביעה השטרית.

ב"כ המשיב טען כי טענותיהם אל המבקשים אינם אלא טענה לכישלון תמורה-חלקי-בלתי-קצוב אשר אינה מקימה הגנה כנגד השטר.

אין דעתי כדעתו של ב"כ המשיב.

ההלכה היא כי "דיני הטעות, ההטעיה, הכפיה והעושק הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי), חלים גם לעניין חיוב שטרי; דיני הקיזוז והערבות, החלים לעניין חיוב חוזי, חלים גם לעניין חיוב שטרי (ראו רע"א 6250/98 הנ"ל).

על רקע זה מתעוררת השאלה, אם עקרון תום הלב, הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) חל גם בדיני השטרות. לדעתי, התשובה על שאלה זו היא בחיוב. עקרון תום הלב הוא עקרון כללי, החל על כל זכות, על כל חיוב ועל כל פעולה משפטית (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) יחד עם סעיף 61(ב) לאותו חוק) (ראו רע"א 6553/97 חגאי נ' חברת עבודות חיים בע"מ (טרם פורסם )). אין כל מניעה להחלתו גם על זכות שטרית. אין כל ייחוד לזכות השטרית שיש בה כדי למנוע תחולת העקרון הכללי של תום לב (אובייקטיבי) בגדרי הזכות השטרית (ראו, למשל, Munchener Kommentar Burgerliches (Gesetzbuch, 3 rd. ed, 1994, 242".

(רע"א 2443/98 - מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תקדין-עליון 99 (3) 425 -

ההדגשות שלי – י.ב.).

זאת ועוד:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>