נגאל נ' אורן ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
7632-07-10
16.11.2010
בפני :
הלית סילש

- נגד -
:
אסתר נגאל
:
1. לביוד אורן
2. לביוד קרן

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לשלם לידיה כספים בגין דמי שכירות כמו גם החזר תשלומים בגין חובות לרשויות ופיצוי בגין נזקים.

במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי ביום 18.12.07 התקשרו הצדדים בהסכם שכירות אשר הופר הפרות יסודיות ע"י הנתבעים. נוכח כך, הוגשה ע"י התובעת תביעת פינוי ביחס למושכר אשר נדונה והוכרעה ע"י כבוד השופטת ד"ר סורוקר בחודש מרץ 2010.

התביעה הנוכחית עניינה חוב בגין יתרת חוב תשלום דמי השכירות, עלויות תיקון נזקים שונים וחובות לרשויות.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה ואולם הנתבע 1 התייצב לדיון באולמי והעלה טענות ביחס לחלק לא מבוטל מסעיפי כתב התביעה וביחס לחבותם של הנתבעים לתשלומם.

לאחר ששמעתי את דברי הצדדים בפני, ונתתי דעתי למסמכים שצורפו לכתב התביעה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. להלן טעמיי.

חוב שכר דירה

במסגרת הדיון בפני הודה הנתבע בקיומו של חוב בגין דמי שכירות ביחס לחודשים פברואר מרץ ומחצית חודש אפריל 2010 על סך כולל של 9,250 ₪. נוכח כך יש להורות כי התובעת אכן זכאית לסכום זה.

וועד בית

טענה התובעת כי הנתבעים נותרו חבים סך של 3,600 ₪ בגין חוב לוועד הבית.

התובעת אף צירפה לעיוני במסגרת בקשה לתיקון כתב הטענות מסמכים שונים המלמדים לכאורה על קיומו של החוב. עם זאת, במסגרת כתב התביעה צורף ע"י התובעת עצמה פרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כבוד השופטת סורוקר ביום 16.3.10 במסגרתו אמר בא כוחה של התובעת כי הנתבע הגיע לשלם את חוב דמי השכירות בגין חודש פברואר ואולם סכום זה נזקף על חשבון החוב לוועד הבית והוא נוכה.

יש לראות בדבריו אלו של ב"כ התובעת כהודאת בעל דין.

העובדה כי התובעת טענה לחוב בהיקף של 3,600 ₪ לוועד הבית ודמי השכירות בגין חודש פברואר 2010 עמדו לכאורה ע"ס 3,700 ₪, דהיינו כי מדובר בסכומים דומים, מחזקת את מסקנתי כי התשלומים לוועד הבית אכן שולמו.

נוכח האמור לעיל, אין מקום לקבל את תביעתה של התובעת ביחס לרכיב נזק זה.

תיקון המזגן

טענה התובעת כי הנתבע קיזז מתוך דמי השכירות של חודש אוגוסט 2008 סך של 1,200 ₪ בגין תיקון לכאורה של מזגן.

הנתבע הודה כי אכן קיזז סכום זה אך טען בפני כי קיזוז זה נעשה עקב תיקון המזגן.

הנתבע לא יכול היה להציג ולו ראיה בודדת על עצם התיקון או שוויו.

עיון בהסכם השכירות מלמד כי הנתבעים לא יכלו ליטול חירות לצורך קיזוז דמי השכירות בשל תיקון זה או אחר, ונדרשה לצורך כך הסכמה מפורשת של בעלת הנכס.

במקום שבו לא קיים אישור כזה, ואין כל ראיה ביחס לקיומו של התיקון, שהרי אין מקום לקבל את טענת הנתבע ובפועל יש לראות בנתבעים כמי שנותרו חבים סך של 1,200 ₪ בגין דמי השכירות לחודש אוגוסט 2008.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>