נאסר ראני נ' קשקוש ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש בתאונה מיום 2.8.09.

2.מדובר בתאונה שאירעה כאשר אחד הרכבים חצה צומת באור אדום, והמחלוקת בין הצדדים שבפניי היא מי מהצדדים עשה כן.

3.התובע טוען כי בבואו לצומת עצר. לצידו היה ג'יפ. כאשר הרמזור התחלף לירוק, החל לנסוע יחד עם הג'יפ. הג'יפ הספיק לעבור, ואילו הוא התנגש ברכב הנתבע שהגיע משמאלו.

הנתבע טען כי הגיע לצומת במהירות של 60 – 70 קמ"ש, כאשר בכיוון נסיעתו היה אור ירוק. הנתבע הופתע מרכב התובע שהתפרץ לצומת, ניסה לברוח ואז אירעה התאונה.

4.לאחר שמיעת הצדדים, אני סבורה שגרסת התובע, שנטל ההוכחה עליו, לא הוכחה, וכי גרסת הנתבע מסתברת יותר.

עם זאת, אני סבורה שיש מקום להטיל על הנתבע אשם תורם.

5.כאמור, נטל ההוכחה מוטל על התובע, ולמעט גרסתו, לא הובא דבר כלשהו לתמוך. גרסתו של התובע כללה היום פרטים חדשים (כגון הג'יפ שהיה), שלא הופיעו בהודעתו הראשונה בנוגע לתאונה.

תמונות הנזק אינן מתיישבות עם פגיעה צידית בכנף כפי שתיאר התובע, אלא יותר עם פגיעה חזיתית, אף אם מהתמונות עולה שהפגיעה החזיתית עלתה בעיקרה בצד השמאלי.

לכך יש להוסיף את העובדה שהתובע לא רצה למסור את פרטיו לאחר התאונה, עובדה בה התובע עצמו הודה. התנהגות כזו אינה מתיישבת עם התנהגותו של מי שלא אחראי לתאונה.

6.עם זאת, הפסיקה קובעת כי בכל מקרה וגם כאשר זכות הקדימה קיימת לרכב, על הנוהג לנקוט משנה זהירות, וזאת גם כאשר נוהג חוצה צומת בו דולק אור ירוק בכיוון נסיעתו. הנתבע העיד כי חצה את הצומת במהירות של 60 – 70 קמ"ש. כמו כן, הנתבע לא הצליח להסביר מדוע כאשר ראה את התובע, לא ניסה לבלום אלא למעשה המשיך בנסיעתו. בנסיבות אלה, ראיתי לנכון להטיל על הנתבע אשם תורם בשיעור של 20%. תביעה זו תחייב בכל תביעה שתוגש על ידי הנתבע או חליפיו, אם תוגש.

7.לאור האמור, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן והודע היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: