נאסר נ' נאסר בת מוחמד

פסק דין

1.התובע בעל מוסך לפחחות רכב. רכבה של התובעת עבר תאונה וניזוק. לאור היכרות מוקדמת עם התובע, אמה של הנתבעת הביאה את הרכב למוסך של התובע לתיקון. התובע ביצע התיקון ועתה דורש תשלום עבור העבודה שביצע. הנתבעת טוענת שהיא לא הכניסה הרכב לתיקון, שלא נתנה את הסכמתה לתיקון, הרכב לא היה בחזקתה במועד הרלבנטי אלא בידי ארוסה לשעבר ועל כן בכל הנוגע לתשלום על התובע למצות הליכים כנגד ארוסה לשעבר. השאלה שבמחלוקת אשר עומדת לדיון לפניי הינה האם יש לחייב את הנתבעת בתשלום עבור התיקון, אם לאו.

2.ביום 24.7.13 התנהל דיון בתיק ונשמעו עדויות הצדדים. מטעמה של הנתבעת העידה ואף טענה אימה, הגב' נעמה נאסר (להלן: "הגב' נאסר").

טענות התובע:

3.התובע פחח רכב במקצועו. התובע ביצע עבודות פחחות ברכב התובעת כמפורט בחשבונית ובדו"ח השמאי אשר צורפו לכתב התביעה ברכבה של הנתבעת וזאת בעקבות נזק של תאונה.

4.עלות הטיפול הייתה 7,357.35 ₪ נכון ליום 16.5.09. חרף דרישותיו הרבות והמרובות של התובע לפרוע החוב, החוב לא נפרע ועל כן מבקש התובע פיצוי גם עבור עוגמת נפש.

טענות הנתבעת:

5.הרכב אכן היה רשום על שם הנתבעת במשרד הרישוי אבל מי שהחזיק בו ונהג בו הינו ארוסה לשעבר מר חוסיין טאהא (להלן: "חוסיין").

6.הנתבעת מעולם לא פנתה לתובע והזמינה את שירותיו לא בע"פ ולא בכתב והיא לא חתמה לו על כל מסמך אשר מתיר לו לבצע כל עבודה ברכב.

7.עצם העובדה שהרכב רשום על שמה של הנתבעת אינה עושה אותה אחראית על מעשים ושירותים שהיא לא הזמינה בעצמה.

8.התובע התנהל אל מול חוסיין ועל החשבונית רשם את השם חוסיין והתובע מחק אותו. התובע הציג 2 חשבוניות שונות והוא שיחק בהן לקידום טענותיו.

דיון והכרעה:

9.אין מחלוקת לכך שהרכב נמסר לתובע על ידי הגב' נאסר.

10.אין מחלוקת לכך שהנתבעת הינה הבעלים הרשום של הרכב במשרד הרישוי.

11.טענתו של התובע לכך שבוצע התיקון ברכב בהתאם לחוו"ד שמאי וכפי שנרשם בחשבונית מטעמו לא נסתרה.

12.איני מקבל את טענתה של הנתבעת לכך שלא היה לה כל קשר וזיקה לרכב ולתיקון שביצע התובע ברכבה.

13.אף אם נעשה שימוש יום יומי ברכב על ידי חוסיין, טענה שלא הוכחה, לאור זאת שאימה של התובעת הביאה את הרכב למוסך, לאור זאת שהתרשמתי כי בין התובעת לאימה קיימת תקשורת כשזו טוענת בשמה ואף מסייעת לה בעניינה (ר' עדותה של הגב' נאסר לכך שבכוונתה לפרוע את חובה של בתה לבנק - עמ' 4 ש' 16 לפרוטוקול) וכן לאור זאת שהרכב לא היה בשימושו של זר, איני מקבל את טענתה לכך שלא ידעה כלל וכלל על כך שהרכב עבר תאונה והוכנס לטיפול במוסך.

14.התרשמתי שטענתה של הנתבעת להיעדר זיקה כלפי התובע מהווה ניסיון להיתממות מצדה וזאת כאשר היא זו אשר רשומה כבעלים של הרכב במשרד הרישוי וכן לטענתה רשומה כערבה לחוב בבנק שבגינו שועבד הרכב (טענה אשר לא הוכחה בפניי וכאמור בעדותה נפתח כנגדה תיק הוצל"פ והרכב מומש במסגרת זו).

15.סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979, קובע:

"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן: "הזוכה") שבאו לו מאדם אחר (להלן: "המזכה"), חייב להשיב למזכה את הזכייה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - ישלם לו את שוויה".