נאיף עיסא ואח' נ' רשות הפיתוח

החלטה

המבקשים הגישו המרצת פתיחה למתן "סעד הצהרתי לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943". נטען בבקשה כי המשיבים זכאים לפיצויים לפי סעיף 9 לפקודת הקרקעות. כן ביקשו המשיבים לחייב את המבקשת לשלם 25% מכל סכום שייפסק עבור הוצאות איתור מקרקעין חילופיים והוצאות הרכישה והמסים שיחולו בגין רכישתם. עוד נתבקש לחייב את המבקשת בפיצויים בגין הפרת חובה חקוקה עקב אי משלוח הודעה במועד על ההפקעה, וכן לחייבה לשלם למשיבים ריבית והפרשי הצמדה על כל סכום שייפסק להם.

המבקשת הגישה בקשה לפי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות") "לביטול המרצת הפתיחה", הקובעת כדלקמן:

258.בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות.

נטען בבקשה כי השאלות שבהמרצת הפתיחה אינן ממין אלו המפורטות בתקנה 249 לתקנות, שכן אין הסעדים סעדים הצהרתיים, אלא כספיים. המחלוקות מצריכות פרישה של מערכת עובדתית מסובכת, המשתרעת על פני כ-50 שנים, ואינה מתאימה התדיינות בדרך של המרצת פתיחה.

המשיבים התנגדו לבקשה. הם טענו כי הרשימה שבתקנה 258 איננה רשימה סגורה, והקובע הוא אם הדרך המקוצרת שבהמרצת הפתיחה "עושה צדק עם שני הצדדים ואיננה מקפחת איש מהם" (הופניתי על ידם לע"א 206/79 ריטנברג נ' נסים פ"ד לד(3) 314,320 ול-רע"א 207/87 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' לוטקר פ"ד מא(2) 304, 306ב).

זאת ועוד: לעמדת המשיבים, תביעה לתשלום פיצויים בגין הפקעה, ניתנת להגשה כהמרצת פתיחה על פי תקנה 250 לתקנות מאחר שיש לראות ברשות המפקיעה משום קונה ובבעל המקרקעין – משום מוכר.

זאת ועוד: על פי סעיף (9) לפקודת הקרקעות ועל פי סעיף 8(3) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943, יש להגיש APPLICATION דהיינו "בקשה" בתובענות לפיצויים על פי סעיפים אלו.

כמו כן טוענים המשיבים כי אין השאלות המועלות בהמרצת הפתיחה מסובכות, ועל כל פנים ניתן יהיה לבדוק טענה זו של המבקשת לאחר שתגיש כתב תשובה ויתבררו יתר המחלוקות בין הצדדים.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות בשלב זה את הבקשה. ניתן להגיש תובענות לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין בדרך של המרצת פתיחה: ברע"א 155/89 הקדש קהילת יעקב נ' מדינת ישראל, פורסם בתוכנות נקבע כי ניתן להגיש בקשה על מנת לדון בתביעה לפיצויים לפי סעיף 9 לפקודת הקרקעות בדרך של המרצה. אמנם בינתיים בוטלה "הבקשה בדרך המרצה" אולם מקבלת אני את עמדת בא כחם של המשיבים כי בהעדר אפשרות להגיש בקשה בדרך של המרצה, ניתן להגיש בהליך קרוב במהותו – "המרצת פתיחה".

לא שוכנעתי בשלב זה כי נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה מצדיקות העברת התובענה לפסים של תובענה רגילה.

יחד עם זאת ומתוך הנחה כי המבקש הגיש גם סעדים אופרטיביים בבקשה ולא שילם את האגרה המגיעה, ישקול בית המשפט להסתפק לגביהם רק בהצהרה.

לפיכך אני מורה למבקשת להגיש תשובה נתמכת בתצהיר תוך 30 ימים מהיום.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דינם בסכום של 1000 ₪.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"א, 26 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: