נאטור נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 30.4.11, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו הסעת 3 נוסעים ללא מלווה, וזאת בהיותו נהג חדש מתחת לגיל 21.

כמו כן, מיוחסת לנהג הרכב באותו אירוע עבירה של נהיגה במהירות של 207 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד. בגין עבירה זו אין סמכות לאיסור שימוש ברכב, אולם המשיבה טענה כי המדובר בנסיבות מחמירות המצדיקות דחיית הבקשה.

המבקש הינו הבעלים של הרכב, אביו של הנהג. המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו יציא הנהג מהבית לבדו ברכב,ף והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על העבירה.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

התנאים שבחוק אינם מתקיימים מקום שהרכב נמסר בהסכמה ומקום שלא פורטה כל פעולה של הבעלים למניעת העבירה. החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו, ומובן כי קבלת בקשה לביטול איסור שימוש בכל מקרה של טענה כי העבירה לא בוצעה בידי המבקש, וכי איסור השימוש גורם לפגיעה במבקש, תביא לריקון החוק מכל תוכן. ראו לדוגמא דברי כב' סגן הנשיא השופט צמח בב"ש 10001/07 אסלאן נ' מדינת ישראל לפיהם, אם:

"יורה בית המשפט על החזרת כלי רכב בנימוק שמדובר במבקש חף מפשע, תם לב אשר שלילת הרכב פוגעת בו, בפרנסתו או ביכולת הניידות שלו, יחטא בית המשפט למטרה העיקרית של מלחמה בתאונות הדרכים ולפיכך האיזון הראוי יהיה לשקול את טובת הציבור בהעדפה גדולה יותר מאשר טובתו של היחיד".

הסעת נוסעים במספר העולה על המותר בידי נהג צעיר גוררת לעתים קרובות התנהגות פוחזת מצד הנהג אשר מבקש להרשים את חבריו, עובדה אשר אכן התרחשה במקרה דנן, בו נלוותה לעבירה הבסיסית עבירה של נהיגה במהירות מופרזת באופן בוטה.

המבקש זקוק לרכב והציג תעודת נכה. המדובר בעבודה שהייתה ידועה היטב לנהג בטרם החליט לנהוג כפי שנהג, ולמעשה מדובר בבקשה להתחשב בבעלים של הרכב יותר מאשר עשה זאת בנו, אשר התעלם מצרכי אביו וגרם להחרמת הרכב.

צודק ב"כ המשיבה ולא נפל פגם בהחלטת הקצין לאסור את השימוש ברכב. יחד עם זאת, בהתחשב בכלל הנסיבות ובעובדה כי עבירת המהירות כשלעצמה אינה מקימה עילה לאיסור השימוש ברכב, ראיתי לנכון להסתפק בתקופת איסור שימוש בת 21 יום בלבד, ולא כפי שנקבע מלכתחילה.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"א, 15 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: