נאורי נ' מ.ג.ח טכנולוגיות מחזור בע"מ

פסק דין

1.תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע כנגד הנתבעת בגין שמונה שיקים

אשר חוללו ע"י הבנק הנמשך (נספחים א'-ח' לתצהיר עדות ראשית של התובע).

התובע, הגיש את הבקשה כנגד שלושה חייבים. התובעת היא החייבת הראשונה המופיעה

בבקשה, החייבת השנייה הייתה מ.י.ש שיווק וסחר בע"מ (להלן:"מ.י.ש"), אשר נמחקה מהבקשה (למען הדיוק יוער כי שמה לא נמחק מהעמוד השני לבקשה המפרט שיק אחד מתוך השמונה). חייב מס' 3, הוא מר רן יצחק קפלן (להלן: "קפלן"). התביעה שבפניי מתייחסת רק לחייבת הראשונה, אשר הגישה בקשת התנגדות לביצוע שטר שהתקבלה. יש לציין שלפי נתוני רשם החברות כפי שנבדקו ע"י הצדדים, חייבת 2, שכפי הנראה נמחקה מהבקשה, איננה קיימת בשם שצוין בבקשה.

לאור האמור לעיל, התביעה שבפניי מתנהלת בין התובע לחייבת 1 (להלן:"הנתבעת") בלבד.

2.רקע כללי:

התובע, קיבל את שמונת השיקים (להלן: "השיקים"), נשוא כתב התביעה מהחייב 3 (להלן:"קפלן"), אשר היה בקשר עם הנתבעת. השיקים נמשכו מחשבון הבנק של הנתבעת בבנק דיסקונט, נמסרו לקפלן, אשר העביר אותם לתובע, שהפקיד אותם בבנק (להלן: "עסקת השיקים"). לאחר שהשיקים חוללו מהסיבה ש"ניתנה הוראת ביטול", הגיש אותם התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

כבר בראשית אציין כי גם לאחר דיון ההוכחות נשאר הנסתר רב על הגלוי, שכן אף אחד מן הצדדים לא נתן מענה של ממש לשאלה כיצד משתלבת עסקת השיקים בעסקיו (שאינם הלוואות או ניכיון שיקים). כפי שעולה מעדויות הצדדים החוליה המקשרת שבין התובע לנתבעת היה קפלן, אשר בשלב מסוים, לטענת מנהל הנתבעת, נעלם. אף אחד מהצדדים לא זימן את קפלן לדיון. מנהל הנתבעת טען שמאמציו לאתר את קפלן עלו בתוהו. (סעיף 49 לתצהיר מנהל הנתבעת מר אלבוים רונן – להלן: "מנהל הנתבעת").

3.תמצית טענות התובע:

טיעון עובדתי:

לטענת התובע, הוא קיבל את סדרת השיקים מקפלן כתמורה לסכומי כסף שהעביר לקפלן במזומן, בהעברה בנקאית או בשיקים. לטענתו, סדרת השיקים נשוא תביעה זו, נמסרה לו לאחר שסדרה קודמת של שיקים המשוכים מחשבון הבנק של הנתבעת נפרעה במלואה.

הסדרה הראשונה, כאמור, נפרעה במלואה, כך שהתובע לא חשד כי יתקל בבעיות עת קיבל את הסדרה השנייה של השיקים.

מוסיף וטוען התובע, כי פנה הוא טלפונית לנתבעת ובירר עם מנהלה, וקיבל את אישורו להפקדת השיקים בסדרה הראשונה. לטענתו, כשפנה למנהל הנתבעת לגבי השיק הראשון בסדרה השנייה, הודיע לו האחרון כי הוא יכובד רק אם קפלן יפקיד את סכום השיק בחשבון החברה לפני מועד הפירעון. לטענתו, הוא הסביר למנהל החברה, כי הוא מחזיק בשיקים ובכוונתו להפקיד אותם בבנק, ובמידת הצורך אף יפנה להליכים משפטיים.

התובע כפר בטענת הנתבעת, כי לאותה שיחה נלוו איומים.

לאחר שהשיקים הופקדו, וחוללו על ידי הבנק הנמשך מהסיבה ש"ניתנה הוראת ביטול", הגיש התובע את השיקים לביצוע.

לטענת התובע, הנתבעת וקפלן, ניהלו ביניהם עסקאות הלוואות וניכיון שיקים וההסכם שערכו ביניהם אינו אלא הסכם למראית עין. (סעיפים 5 ו-6 לסכומי התובע).

4.טיעונים משפטיים:

אוחז כשורה – התובע הינו אוחז כשורה, לאחר שהוכיח במסמכים שצירף לכתב התביעה, כי נתן תמורה בעד השיקים, וכי התנהלותו הייתה בתום לב הן במערכת היחסים העסקית שהייתה לו עם קפלן, והן לאור הבדיקה שערך עם הנתבעת לפני הפקדת השיקים בבנק.

כישלון תמורה – הנתבעת לא עברה את המשוכה הראשונה העומדת בדרכה בתביעה שטרית ולא הצליחה להוכיח כשלון תמורה שבינה לבין קפלן שכן ממכלול הראיות עולה שההסכם ביניהם המתיימר להתייחס ל"עסקת הדלקים" אינו אלא כסות לעסקת הלוואה בדרך של ניכיון שיקים.