נאור ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה, שהוגשה על ידי אלון נאור ואח' (להלן: "התובעים"), למתן צו, המורה למדינת ישראל (להלן: "הנתבעת 1") למסור תצהיר גילוי מסמכים בנוסח הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), וכן לגלות מסמכים שברשותה, ובפרט המסמכים הבאים:

א.טפסי ההפניה לבדיקות סי.טי.

ב.התייעצויות רופאי בית החולים לגבי כל אחת מבדיקות הסי.טי שעבר המנוח.

ג.תיעוד כל הבדיקות שנבדק המנוח על ידי רופאי בית החולים מיום אשפוזו, 05/12/05, ועד שחרורו.

ד.דיווח רופאי העיניים לצוות הרפואי על ממצאי בדיקותיהם.

2.התובעים מנמקים הבקשה, כי מחקירתו הנגדית הנוספת של מומחה בית המשפט, ד"ר ישראל מטות, התברר, כי בתיק הרפואי של המנוח בבית החולים חסרות רשומות אלה וכי אלה לא הועברו בפני המומחה. לטענת התובעים, המדובר במסמכים רפואיים מהותיים, שהיה על הנתבעת 1 להעביר למומחה, על פי החלטת כב' סגן הנשיאה, השופט ברלינר, מיום 14/11/10.

3.הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה, מגלה הבקשה טפח ומכסה טפחיים.

לדבריה, במהלך חקירתו הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר ישראל מטות, בפני כב' סגן הנשיאה, השופט ברלינר, ביום 14/11/10, עלה, כי חסרים מסמכים בתיק בית החולים. בהתאם לכך, הופסקה חקירתו של ד"ר ישראל מטות והוחלט, בהסכמת הצדדים, כי תיערך פגישה בבית החולים בנוכחות ב"כ התובעים, ב"כ הנתבעת 1 ונציגי בית החולים, כאשר כל תיקיו הרפואיים של המנוח יוצגו בפני ב"כ התובעים והוא יהיה רשאי להעתיק כל מסמך שאינו ברשותו. בהתאם לכך, נקבעה פגישה ביום 23/12/10, פגישה שנערכה בהיעדר ב"כ התובעים, לאחר שזה סירב להגיע לפגישה בטרם יומצאו לו מסמכים ספציפיים, אותם ביקש לקבל. לאחר הפגישה נשלחו לב"כ התובעים המסמכים המבוקשים וכן הומצא תצהיר מנהלת הרשומות הרפואיות בבית החולים.

מהבירור שנערך התברר, שב"כ התובעים, שפנה מלכתחילה לבית החולים לקבל את התיק הרפואי, סירב לשלם את האגרה הכרוכה בכך ועל מנת להקטין את התשלום, שלח מכתב נוסף ובו ביקש רשומה רפואית, שהתייחסה רק לחלק מתקופת האשפוז הרלבנטית.

בהמשך לאמור, נערכה ביום 26/04/11 פגישה, בנוכחות ב"כ התובעים, עו"ד וימר ופרופ' ברג, ב"כ הנתבעת 1 ונציגי בית החולים, לרבות מנהלת מחלקת ניהול סיכונים. בפגישה זו נמסר לעיונם של ב"כ התובעים כל החומר הרפואי, הקשור לאשפוזים של המנוח (מספר רב של קלסרים ותיקים) ונמסר לידם העתק של כל מסמך שסברו שאינו מצוי ברשותם. זאת ועוד, ב"כ התובעים שאלו שאלות את נציגי בית החולים וקיבלו את התשובות לכל שאלות ההבהרה ששאלו. בהמשך לפגישה זו, נשאלו שאלות הבהרה נוספות על ידי ב"כ התובעים ונתבקשו מסמכים נוספים. ב"כ הנתבעת 1 השיב במכתב על שאלות הבהרה, כפי שנמסר על ידי בית החולים, ונמסר במכתב שאין מסמכים נוספים, פרט להמשכו של מסמך ספציפי שהיה חסר לב"כ התובעים.

בהמשך למכתב זה הודיעו ב"כ התובעים לב"כ הנתבעת 1 על ביטול זימונה של מנהלת מחלקת ניהול סיכונים לישיבת בית המשפט, שהייתה קבועה ליום 15/05/11. לאחר שכב' סגן הנשיאה, השופט ברלינר, קיבל דיווח זה, הודיע לצדדים בנוכחות באי כוחם, כי הוא סבור שבכך נתקיים ונסתיים הליך גילוי המסמכים בין הצדדים.

בעקבות ההליך התיר כב' סגן הנשיאה, השופט ברלינר, לצדדים להגיש חוות דעת מתוקנות וב"כ התובעים אף הגישו חוות דעת בתחומים נוספים, הגם שחוות הדעת שהוגשה על ידם מלכתחילה הייתה בתחום הנוירוכירורגי בלבד. כן הוגשו חוות דעת נגדיות מטעם הנתבעים.

הנתבעת 1 טוענת, כי בחוות דעתו של פרופ' מימוני, מומחה התובעים בתחום רפואת הילדים, ובכל יתר חוות הדעת שהוגשו, אין התייחסות לכך שחסרים מסמכים רפואיים מהותיים, הדרושים לצורך חוות הדעת. הנתבעת 1 מציינת, כי משקיים הליך גילוי מסמכים, כמתואר, לא ניתן עוד להורות על הליכי גילוי נוספים ושמורה בידי התובעים האפשרות לטעון בסיכומיהם טענות, בדבר נזק ראייתי וכיוצ"ב.

4.במסגרת התשובה שהוגשה על ידי התובעים נטען, כי הנתבעת 1 מנסה להסיט את הדיון המהותי לדיון בענייני פרוצדורה.

לטענת התובעים, התנגדות הנתבעת 1 לערוך תצהיר גילוי מסמכים מטעמה נועדה להסתיר, כי בבית החולים נערכו רשומות רפואיות אודות המנוח, שלא הועברו למומחה.

התובעים מפנים בתשובתם להחלטת כב' השופט דרורי, בבש"א (ירושלים) 7970/04, פלונית נ' שירותי בריאות כללית (פרסום נבו), 09/03/05, שם צוין, כי הדרך הנאותה היא לערוך תצהיר גילוי מסמכים מפורט, כנדרש בטופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך פירוט רשימת המסמכים ומספורם.

התובעים מוסיפים וטוענים, כי חרף גילוי המסמכים שניהלו הצדדים ביניהם, לא מוצה ההליך ובית המשפט לא פסל את האפשרות, כי יידרש לעניין בשלב מאוחר יותר. בהקשר זה מוסיפים התובעים וטוענים, כי "איזו תועלת יש בפגישות בבית החולים בנהריה בנוכחות נציגי בית החולים שעה שבארגזי בית החולים אין ו/או לא היו הרשומות הרפואיות שערך בית החולים אודות הקטין המנוח במהלך הטיפול שניתן לו בבית החולים???".

עוד נטען על ידי התובעים, כי פרופ' מימוני הקדיש פרק בחוות דעתו לעניין חוסר בתיעוד רפואי.

התובעים מוסיפים וטוענים, כי טענת הנתבעת 1, לפיה יוכלו התובעים לטעון לחוסר במסמכים רפואיים ולנזק ראייתי, משמעותה, כי החוטא מבקש לצאת נשכר, ובפועל, מבקשת הנתבעת 1 לקבל מבית המשפט אישור להמשיך ולהסתיר עובדות הנוגעות לקיומן של רשומות רפואיות וכן להמשיך להסתיר את הרשומות הרפואיות.