נ"ב 6745-07-15 מדינת ישראל נ' ה.

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה בשכרות והתנהגות הגורמת נזק בנגוד לסעיפים 62(3) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א- 1961 ותקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961.

על פי כתב האישום ביום 14.2.14 נהג הנאשם ברכב, נכנס ויצא ממקום המוכר כמאתר סמים. הוא נהג באותה העת כאשר היה נתון להשפעת סמים. התנהגותו היתה פרועה, לא שיתף פעולה, לא הבין הוראות, בחיפוש ברכבו נמצאו כלים לשימוש סמים, הנאשם נדרש כדין למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שכרות- הנאשם סירב. בהמשך האירוע רכבו התדרדר, פגע בניידת ונגרמו נזקים ברכוש.

טיעוני הצדדים לעונש

על פי התביעה, הנאשם נוהג משנת 1987 ולחובתו 41 הרשעות קודמות. לאור עברו, לא מדובר בנהג נורמטיבי. לחובתו הרשעה אחת אשר איחדה שני מקרים שונים של נהיגה בשכרות (תיקים 6754-07-15, 2021-09-16 בבית משפט זה) ההרשעה בתיקים המצורפים בהרשעות הקודמות היא מיום 14.9.16, בשעה שהאירוע נשוא הדיון כאן הוא – 14.2.14. מפסק הדין המאוחר, לאירוע נשוא הדיון כאן, עומד ותלוי עונש של 9 חודשי מאסר על תנאי למשך -3- שנים, שלא יעבור עבירת נהיגה בשכרות או בהשפעת סמים.כמו כן הוטלו עליו -5- שנים פסילת רשיון בפועל. כאמור, עונש המאסר על התנאי- לא חל במקרה כאן.

לנוכח עברו של הנאשם כולל המקרה כאן. הרי שהנאשם נתפס בכף , פעם שלישית כאשר הוא נוהג בשכרות, הוסף לכך את עברו הפלילי המובהק הנוסף, ואתה נמצא נלמד על מסוכנותו של הנהג לכלל עוברי הדרך.

התביעה הפנתה למתחם ענישה שבו בגין עבירת שכרות- שם הוטלו עונשי מאסר בפועל.

לדוגמא:

עפ"ת (חיפה) 3406-02-12 שי פינטו נ' מדינת ישראל שם בגין עבירת סירוב הוטלו בין השאר – 8 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס מנגד.

מנגד, ביקש הסנגור המלומד להתחשב בנאשם וללכת בדרכו של בית המשפט כאן בתיק 6754-07-15, שם למרות הרשעה בשני מקרים של נהיגה בשיכרות , אפשר בית המשפט לנאשם הזדמנות נוספת טרם שליחתו למאסר בפועל. הסנגור בטיעונים בכתב תיאר את מסכת החיים הקשה אותה חווה הנאשם יום ביומו כחסר בית. עוד הוסיף הסנגור, כי קיימת הכרות רבת שנים בין הנאשם למשרד הסנגור, והמשרד משמש כתחליף לבית, הנאשם ישן במכוניתו כתחליף לבית. לטעמו הטלת מאסר בפועל על הנאשם עתה "תחטא לכל תכליותיו של המאסר בכלל- ולתכלית השיקומית בפרט". בנוסף הפנה הסנגור המלומד לפס"ד עפ"ת (מרכז) 17821-11-11 מדהלה נ' מדינת ישראל שם נמנע בית המשפט מהטלת עונש מאסר בפועל והסתפק במאסר על תנאי, אף על פי שהנאשם ביצע בארבעה מקרים שונים עבירות של נהיגה בשכרות. הנימוק שם היה ריחוק ממועד ביצוע העבירות ועד למתן גז"ד. עוד הוסיף הסנגור, כי קיימת הכרות רבת שנים בין הנאשם למשרד הסנגור, והמשרד משמש כתחליף לבית, הנאשם ישן במכוניתו כתחליף לבית.

בית המשפט הציע להגנה לקבל תסקיר בעניינו של הנאשם כאן- טרם גזירת הדין- אלא שהנאשם בחר שלא לקבל את הצעת בית המשפט. לא מצאתי עם כל הצער שבדבר סימוכין לדרך שיקומית אפקטיבית ואופרטיבית מוכחת שניתן היה להישען או להעזר בה, במקרה הנדון.