נ ' ואח' נ' מחלקה לשרותים חברתיים (זויה לרנר) ואח'

פסק דין

1.לפני ערעור מיום 28/4/11 על החלטה, שניתנה ביום 12/4/11 בבית המשפט לנוער בחיפה (כב' נשיאת בתי משפט השלום לנוער, השופטת גלית מור-ויגוצקי) בתיק צב"ג 6503/04/11.

בהחלטתו זו הורה בית משפט קמא על העברת תינוק, יליד 6/3/11 (להלן- "א'"), ממשמורת הוריו למשמורת רשות הסעד, על מנת שזו תקבע את מקום חסותו (במשפחה אומנת או במעון "שבתאי לוי" בחיפה) וכן תקבע את סדרי הראיה בין הקטין לבין הוריו. תוקף החלטה זו היה ל-12 ימים, והוא הוארך עד ליום 1/6/11, שבו יקיים בית משפט קמא דיון בעניינו של א' (כמו גם בענייננו של אחיו ט' שהינו כבן שנתיים ושהוצא ממשמורת הוריו למשמורת הורי האם, וזאת על פי צו קודם של בית משפט קמא).

עובדות רלוונטיות

2.הרקע העובדתי עולה מתגובתה של באת-כח היועץ המשפטי לממשלה (משרד הרווחה) לערעור, ולהלן הפרטים הרלוונטיים מתגובה זו, מכתבי בי-דין ומטיעוני הצדדים:

המבקשים הם בני זוג, הנשואים זה לזו מאז שנת 2007. לבני הזוג נולדו שני ילדים: הבכור (להלן - "ט'"), יליד 2008. הוא נמצא במשמורת הוריה של האשה מאז היותו בן מספר חודשים. הילד השני, א', שעליו נסוב פסק דיני זה, הוא תינוק, כבן חודשיים ומחצה.

המערערים הם כבני שלושים, ולשניהם רקע של פגועי נפש: האם מוכרת כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית ומטופלת כיום בזריקות מודיקט, והמערער סובל מהפרעה סכיזוטיפלית. המערערת אושפזה בעבר בבתי חולים פסיכיאטרים לתקופות שונות. אף המערער אושפז בעבר בבית החולים עקב מצב של דכאון.

3.בני הזוג מטופלים מאז לידת ט' על ידי רשויות הרווחה, אשר היו מעורבות במצבם של בני הזוג לקראת הלידה של א' ועמדו להעניק את עזרתן ואת פיקוחן עם שחרורה של האם מבית החולים לאחר הלידה.

4.עם לידת א', לא שוחררה האם מבית החולים, מאחר שהצוות במחלקה התרשם כי יש נחיצות להשאיר את האם עם תינוקה להשגחה ולקבלת מידע משירותי הרווחה בקהילה שהיו באותה עת בשביתה של העובדים הסוציאליים.

האם היתה במעקב פסיכיאטרי במהלך שהותה בבית החולים. הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם בבית החולים, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין.

לאחר הפניה של הצוות הרפואי בבית החולים בו ילדה האם את תינוקה, ולאחר ששירותי הרווחה בדקו את התנאים המאפשרים לשחרר את האם לביתה, כולל התנאים בבית, הכנסת חונכת ושיחה עם העובדת הסוציאלית בבית החולים - ניתן ביום 31/3/11 אישורה של פקידת הסעד לשחרר את האם מבית החולים. אולם, באותו יום, התקבלה הודעה מטעם בית החולים כי ההורים לא נערכו ליציאת האם עם תינוקה מבית החולים, ואושר המשך שהותם במחלקה.

5.בדיווח מיום 31/3/11 של הגב' נעה שילינג, עו"ס יולדות וילודים בבית החולים בו ילדה האם, נכתב כי חל שינוי מהותי בהתנהלות האשה בין הפגישה הראשונה, שהיתה כשבוע לפני דיווח זה לבין הפגישה האחרונה, ביום הדיווח. התרשמותה של העו"ס היתה כי "היא הייתה מבולבלת מאד, נרגשת ונסערת, בכתה ללא כל סיבה הנראית לעין. לא זכרה האם האכילה את בנה במהלך היום או לא, לא זכרה האם חיתלה אותו או לא, ניגשה להאכילו ללא בקבוק מטרנה". עקב התרשמותה, ביקשה העו"ס של בית החולים מגורמי הרווחה המטפלים "מעורבות דחופה ואת החלטתכם לגבי שאלת שחרור התינוק לבית הוריו". כמו כן ביקשה העו"ס לעכב את שחרורה של האם עד לאחר פגישה נוספת עם פסיכיאטר, וצויין שהאם הסכימה לכך.

6.בעקבות דיווח זה, הוציאה פקידת הסעד לחוק הנוער צו חירום, שאיפשר לאם להישאר בבית החולים עד ליום 3/4/11.

בינתיים התקבל דיווח מבית החולים מיום 3/4/01, לפיו ההתרשמות של הצוות ושל הפסיכיאטר היתה חיובית לגבי האם.

בתאריך 4/4/11 התקיימה במחלקת הרווחה ועדה לתכנון טיפול. בני הזוג הגיעו יחד לאותה ישיבה. נכתב על ידי העו"ס שהאם נראתה מוזנחת, התנהגה בתוקפנות ובחשדנות וכי לא נראה היה שהיא מבינה את מצבה. האם סרבה לקבל כל עזרה מהגורמים המטפלים, למעט עזרה של סומכת בשעות היום. בפנייה לבית המשפט הובא סיכום חוות דעתה של פקידת הסעד:

"מהיכרותנו את המשפחה לאורך זמן וקשר אינטנסיבי עימם אנו עדים לתנודות מאד חדות בתפקודם ובמצבה הרגשי של גב' ז' (האם, הערה שלי ש.ש) כאמור, בחיפה אין לבני הזוג משפחה מורחבת ומחלקתנו יכולה לסייע בשירותי סומכת לשעתיים ביום בלבד. מר ז' מתכנן להמשיך את לימודיו ואנו חוששים כי מצבה של האם, מ', לא יאפשר לה לטפל בתינוק בן חודש. להערכתנו המקצועית מדובר בפעוט בסיכון גבוה".

בעקבות המסקנות של הועדה, הוצא צו חירום להוצאת התינוק א' ממשמורת הוריו, ונתבקש מבית המשפט לאשרו.

ביום 5/4/11 התקיימה ישיבה בבית המשפט לנוער (כב' השופט שדמי), וניתן צו המאריך את צו החירום לשבעה ימים נוספים.

ביום 12/4/11 נתקיימה ישיבה נוספת בבית משפט קמא, שעם סיומה ניתנה ההחלטה נשוא פסק דיני זה.

החלטתו של בית משפט קמא