מתן צו להגבלת שימוש בנכסי קריירה נגד ידוע בציבור

ההליך

1.         בפני בקשה למתן צו להגבלת שימוש שהגישה אשה כנגד בן זוגה לשעבר, שהיה "ידוע בציבור" שלה - המשיב.

2.         ניתן על ידי ביום 9/10/07 צו חלקי במעמד צד אחד ביום 17/10/07. התקיים דיון במעמד הצדדים, הצדדים נחקרו על תצהיריהם ואף סיכמו טענותיהם בעל פה.

3.         משכך, ניתנת איפוא החלטתי.

הרקע וטענות הצדדים

4.         בבקשתה, מבקשת האשה כי ינתן צו הגבלת שימוש האוסר על המשיב להעביר ו/או לעשות כל פעולה ו/או טרנזקציה ו/או שעבוד ו/או משכון ו/או כל פעולה אחרת, שיש בה כדי לגרוע ו/או להפחית מזכויותיו של המשיב בנכסי הקריירה שלו, שהם: ........., בכל אלה ניתן צו זמני עד לשמיעה במעמד הצדדים.

5.         בנוסף התבקשתי לתת צו גם בגין זכויות נוספות של המשיב, בגין כספים, הטבות, בונוסים וכו', המגיעות לבעל ממקום עבודתו. צו כזה לא ניתן במעמד צד אחד.

6.         לטענת המבקשת, משנת 1988 ועד העת האחרונה, חיו המבקשת והמשיב כבני זוג, הם לא נישאו מתוך בחירה, אך קשרו חייהם זו עם זה, הביאו שלושה ילדים קטינים לעולם וניהלו את חייהם במשותף.

7.         לטענת המבקשת, לאחרונה עזב המשיב את הבית ורקם מערכת יחסים עם אשה אחרת, תוך שהוא מנער חוצנו מן המבקשת וממחויבתו כלפיה, ותוך שהוא מבטל חלקה בהתפתחותו המקצועית, בנכסיהם המשותפים הרשומים על שמו ובבעלותו.

8.         המבקשת הגישה בקשתה במסגרת תביעה (תמ"ש 2862/06) שהגישה נגד המשיב, ובה תבעה בין היתר כי היא זכאית למחצית הזכויות הנחשבות כ"נכסי קריירה" של המשיב.

9.         הטעם להגשתה של הבקשה וכמפורט בסעיף 3 לבקשה, הוא ביטול חלקה של המבקשת בזכויותיו, וכן ניעור חוצנו של המשיב ממנה. להשלמת התמונה ייאמר כי האשה חולה במחלה קשה והיא מוגבלת בניידותה ונעזרת בכסא גלגלים.

10.        מנגד, טען המשיב בהגנתו כי לתובעת יש זכויות סוציאליות ממקום עבודתה, וגם אלה הן בחזקת "רכוש משותף" וראה האמור בסעיף 57 לכתב ההגנה:

                "התובעת יודעת כי אין לנתבע כל זכויות ממקום עבודתו, למעט סכומים זניחים שנותרו בקרן פנסיה, שכן כל זכויותיו וחסכונותיו הושקעו בבניית הבית ב........".

11.        המשיב התנגד למתן הצו המבוקש, שכן לטעמו הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, בחוסר תום לב, וכי אין בכלל מקום לבקש צו מרווה (צו מסוגו של הצו המבוקש להגבלת שימוש) בתביעה לפסק דין הצהרתי, שכן תביעה זו אינה תביעה כספית.

דיון

כללו של דין

12.        בקשה להגבלת שימוש כלולה מאז תיקון תשס"א לתקנות סדר הדין במסגרת סעדים זמניים, ואלה ניתנים כהגדרת תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984:

                "... להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה או לא תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני וכל סעד אחר שבית המשפט יתן בנסיבות העניין לפי פרק כ"ח".

13.        התנאים למתן סעד זמני הוגדרו בתקנה 362(א) לתקסד"א, התשמ"ד-1984, כדלקמן:

" הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".

14.        התנאים האחרים הכלולים בפרק כ"ח של תקנות סדר הדין האזרחי, הם (כעולה מתקנה 362(ב) (1) לתקס"א, התשמ"ד-1984): "שקילת הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למבקש אם יינתן הסעד הזמני", וכן בחינת שיקולי יושר ובהם: בחינת תום הלב (כעולה מתקנה 362(ב)(2) ובחינת השאלה האם הסעד "צודק וראוי בנסיבות העניין וכן השאלה האם מתן הסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (כעולה מתקנה 362(ב)(2) סיפא).

15.        הנה כי כך אלה ארבעת המבחנים, באמצעותם יבחן השופט היושב בדין, את הסוגיה המונחת לפניו ויחליט אם להעניק הסעד המבוקש אם לאו.